פוסט אורח: דורית קידר על הספר “רוקחת הרפואות מסיילם” מאת קתרין האו

בעקבות מכשפה אבודה

רגע מכשף ו/א מכושף, כמעט מוחשי, ובו הזמן עוצר מלכת, הוא אותו רגע בו חוקר מחליט להסיר מעליו את עניבת החנק האקדמית ובמקומה לעטות אדרת סופרים.

תילי תילים של מילים, חופשיות מסד של סדר, מחקר ושיטות, מורשות להתפזר ולהתארגן טוב יותר כסיפור – סיפור מהיימן יש להדגיש ובו המחקר הוא החוט המחבר אל הקרקע את עפיפון העלילה.

קתרין האו החלה לכתוב את עבודת הדוקטורט שלה על תופעת המכשפות מסיילם שהרעישו את אמות הספים במאה ה– 17. בשלב די מתקדם במחקר, היא החליטה שהכתיבה האקדמית על חוקיה וציטוטיה, הורגת את הסיפור האמיתי, או, במילותיה של הסופרת: “כדי להיות היסטוריון טוב, זקוק אדם לאוזן טובה לרכילות” (250). ואכן, אנו הקוראים זכינו ברומן היסטורי צבעוני ובהרפתקה השוזרת יחדיו שתי תקופות, שתי תרבויות ושני הלכי רוח קוטביים.

האו משאירה ברקע את “צייד המכשפות” כתופעה. היא מתרכזת בעיקר בשתי נשים  הרחוקות זו מזו 300 שנה – האחת חוקרת השנייה מכשפה. האחת – קוני גודווין מגיעה לבית סתבהּ הנטוש ובו היא מגלה, בתוך ספר תנ”ך עתיק יומין, פתק ובו שמה של הדמות השנייה – דליוורנס דיין. עתה משנוצר הקשר, הקוראים מלווים את ה”חפירה הארכיאולוגית” החושפת את המכשפה מסיילם שהבוּרוּת והקנאות מאיימים על חייה, ובמקביל, את החוקרת, שמאבקי הכוח ומעמדו של מנחה התזה שלה, מאיים על חייה האקדמיים.

קתרין האו יוצרת מעשה טלאים בלשי. המחקר של קוני המתבסס על פיסות אינפורמציה בירוקרטית מתקדם ומעמיק. במקביל, הסיפור על חיי קהילה דתית פוריטנית שדיין היא חלק ממנה, הולך וצומח. אווירה עכורה של עוני ומלחמת קיום שוררים בעיירה סיילם. הדת, במקרה זה הנצרות, מזריקה טיפות רעל של פחדים קמאיים אל זרם הדם של התושבים, וכל מקרה של אסון או מוות מבקש פתרון אלוהי או שטני – והרי לכם חממה לצמיחת דמותה המסורתית של המכשפה.

כמו בכל ספר מכשפות המכבד את עצמו, יש לנו שיקויים ולחשים הלקוחים מתוך ספרי כישוף עתיקים, יחסי אם-בת מעורערים, קורט של רומנטיקה וחשוב ביותר –  קשר DNA כפול ומכופל: בין הדמויות הראשיות הבדיוניות ובין הסופרת עצמה אל קרובת המשפחה, המכשפה אליזבת האו מסיילם.

3 הערות:

• סיפורי המכשפות מסיילם כתובים באנגלית שהיא ג’רגון ארכאי. אנחנו דוברי העברית נאלצים להפסיד חוויה זו שהיא חלק מהותי מיצירת תחושת העבר ובמילותיה של האו: “איננו מסוגלים להבין את העולם אלא באמצעות השפה העומדת לרשותנו. לכל תקופה יש עדשה לשונית ותפיסתית משלה”. (256)
• הספר מעט סכריני, בדומה לסרטים אמריקאים.
• מוטיב נוסטלגי ימצאו אלו אשר נכוו מיהירותם וצרות אופקיהם של מנחים באוניברסיטאות אלו ואחרות.

רוקחת הרפואות מסיילם, קתרין האו. מאנגלית: יעל אכמן. הוצאת כנרת-זמורה-ביתן. 397 עמ’, 94 ש”ח. 

***

הסופרת דורית קידר הוציאה לאחרונה את ספרה השני “כומיש בת מחלפתא – ביוגרפיה שקרית של אישה אמיתית“.