מאמר אורח: יואב איתמר משיב למאמרו של דרור בורשטיין על המצב בשוק הספרים

מאת | 2014-01-20T17:22:26+00:00 20 בינואר 2014|קטגוריות: מאמרים ספרותיים|Tags: |2 תגובות

כשהדינוזאורים נכחדים / יואב איתמר

דרור בורשטיין מצייר במאמרו תמונה נאמנה של המצב בשוק הספרים. אין לי שום ויכוח על העובדות או על הפרשנות של דרור בורשטיין למעט דבר אחד – הדאגה שלו ל”קטנים”. גם אם נניח בצד את עולם הספרים הדיגיטלי, שמאפשר לך להוציא ספר במחיר של 1 חלקי 20 במקרה הרע או של 1 חלקי 5 במקרה הטוב של ספר מודפס, לשווק אותו ישירות לצרכן, בלי לעשות רק 90% מהעבודה, אלא את כ ל העבודה (כמובן עם התייעצות עם עורך שאין לי ספק שהיא הכרחית) ולשווק את הספר בלי שום מתווך. גם בפני חובבי הספר פתוחות אין ספור אפשרויות, במחיר שווה לכל נפש, כמו הדפסה דיגיטלית, פנזינים, מכירת הספרים מראש בגיוס המונים ודרכים יצירתיות לאין ספור. רק אתמול מצאתי את עצמי ממליץ למתרגם שביקש לתרגם מחזה של כותב פופולרי לא ללכת להוצאה היחידה בישראל שמוציאה מחזות – הוצאת אורעם, שתרגמה את המחזה בעבר, ולא צפוי שתשקיע עוד כספים בעידכון התרגום, אלא כבר להפיק בעצמו את המחזה כך שתרגומו אולי יהיה נלווה להפקת תיאטרון, אבל הסיפוק והרווח יהיה הרבה יותר גדול.

האומללות הגדולה של הוצאות הספרים הגדולות, שכבודן במקומו מונח היא המאבק על אותם 15 שקלים אומללים שמקיימים את המנגנון, המחסנים וכו’ דבר שהוצאה קטנה ומדויקת לא באמת צריכה. אם ספר עולה 80 ₪ וסטימצקי מבקשת 63% הנחה (ואם היא תקבל גם צומת תבקש כי הם לא פראיירים) עולה שאחרי שמנכים את כל העלויות נשארים בערך 13 שקלים. בשביל הוצאה קטנה זה המון, ובשביל הוצאה בינונית וגדולה זה חורבן הבית, כמו בבדיחה השוביניסטית על החיילת שקראה בעיתון שמותר לקצר את החצאית ב-15 ס”מ מעל הברך, והתלוננה שלה יש רק 10 סנטימטרים מעל הברך. כרגע העבר הוא משקולת על ההוצאות הגדולות והן דינוזאורים בסכנת הכחדה.

אני אומר בפירוש, ולא איכפת לי אם אשלם על כך בעתיד, כי גם אם אוציא בעתיד ספרים מודפסים, לא נראה לי שארצה לשווק אותם באמצעות גזל, עלינו לייתר את חנויות הספרים הגדולות, במיוחד לאור העובדה שגם מנכ”ל צומת ספרים אבי שומר, לא צופה שישרדו יותר משלוש שנים (ולא מר שומר, לא מפחיד אותי להיות “אליטה מצומצמת” כי להיות אליטה מצומצמת פירושו שיתפרסם פחות זבל שרק תופס מקום על המדף, וגם כי הדבר לא יקרה, כי החסמים ירדו ואין היום ספר שנכתב שלא ימצא את דרכו לדפוס באופן זה או אחר). אנחנו צריכים לתמוך ולחבק את החנויות הקטנות, לעשות ירידים קטנים ואירועים, וכפי שאמרתי ליותם יעקבסון שאירגן את האירוע המוצלח מאוד בחיפה “ספרים בצומת” שבו כל מי שהשתתף הצליח לשווק את תוצרתו וחש את הצמא הנורא לספרות איכותית באמת: מדוע שהקניונים ומרכזי הקניות, אשר עקב המצב הכלכלי, מחזיקים חללים ענקיים ריקים לא יתנו לנו, הכותבים להתאגד ולמכור את יצירתנו בהם, ולו לחודש אחד, על מנת להוכיח שיש צורך ורצון בספרות איכותית שהיא, לא פגה מהעולם ולא תפוג בעוד שלוש שנים. אין כאן תחרות עם הרשתות הגדולות אני אומר תנו לסומצטקי את אשר לסומצטקי, ולספרות את אשר לספרות.

***

 

 

יואב איתמר (33) הוא עורך, מתרגם ומורה לכתיבה והבעלים של “חבר לעט” – בית לכתיבה (www.penpal.co.il)

 

 

 

 

 

2 תגובות

  1. […] בתוך שוק הספרים. הפוסט זכה לשיתופים רבים בפייסבוק, ובתגובה כתב יואב איתמר פוסט משלו שפורסם בבלוג שלנו. בעמוד הפייסבוק של הבלוג התקיים דיון מסוים בעניין […]

  2. […] המגיהים. בין התגובות, כתב העורך והמתרגם יואב איתמר פוסט אורח ב"קורא בספרים" והשיב שם […]

השאירו תגובה