השאלון עם רינת קליין

1) מהו הספר האהוב עלייך?

בלתי אפשרי לבחור ספר אחד. אם אקח כמדד את הספרים שקראתי יותר מפעם אחת, אז אוכל לציין את “הזהו אדם” של פרימו לוי, “והיום איננו כלה” של צ’נגיס אייטמטוב, “ספינות טרופות” של אקירה יושימורה, “טרגדיה אמריקאית” של תיאודור דרייזר, “סמטת השקדיות בעומריג’אן” של דורית רביניאן, “כמה רחוק את יכולה ללכת” של מאירה ברנע גולדברג, “ספרי “שרלוק הולמס” וסדרה בלשית נפלאה “תיבת פנדורין” של בוריס אקונין. כל היופי בקריאה היא האפשרות לגלות ספרים נפלאים והספר האחרון שנכנס לרשימת ספרי המופת שלי הוא “ציפור ישנה” של יוכבד רייזמן.

2) מהו ספר הילדים האהוב עליך?

ללא ספק “רוניה בת השודד” של אסטריד לינדגרן. קראתי אותו אינספור פעמים בילדותי וכבר אז ידעתי שכאשר תיוולד לי בת, אקרא לה בשם של הילדה האמיצה, שהצליחה לאחד בין שני מחנות של אוייבים מושבעים בשם החברות. לצערי, העותק אבד וחיפשתי את הספר בנרות מספר שנים, על מנת שגם בכורתי, רוני, תוכל ליהנות ממנו.

3) מה הספר האחרון שקראת?

לאחרונה סיימתי שלושה ספרים במקביל. “שתיים דובים” של מאיר שלו, “פרנסוס על גלגלים” הנהדר של מורלי ו”כוכב השטן” – ספר מתח משובח מסדרת הארי הולה של יו נסבו. שלושת הספרים שונים מהותית זה מזה, אך שלושתם היו מעולים בעיניי, כל אחד בסוגה שלו.

4) איזה ספר גרם לך לתהות ‘על מה המהומה’?

על אף שזו תהיה קלישאה שחוקה, “יוליסס“, בעיניי הוא ספר בלתי קריא לחלוטין. ניסיתי לקרוא אותו לפחות שלוש פעמים. בפעם שלישית, לאחר טיול נפלא באירלנד, הצלחתי להגיע לעמוד 80 והבנתי שזה לא הוא, זו אני.

5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?

הטרגדיה האמריקאית” ושאר ספריו של תיאודור דרייזר. דרייזר, אחד מהסופרים האמריקאים המוכשרים ביותר, פרסם את “הטרגדיה אמריקאית” בשנת 1925 באותה שנה בה סקוט פיצג’רלד פרסם את “גטסבי הגדול”. על אף הדמיון המופלא בין שני הרומנים הגדולים הללו, לצערי הרב, בישראל דרייזר הופלה לרעה. טוב היו עושות הוצאות הספרים, אם היו מרימות את הכפפה ומתרגמות שוב אם לא את כל התרגומים משנות השישים, אז לפחות את “הטרגדיה האמריקאית” ואת “האחות קרי” או “ג’ני גרהרדט“.

6) מיהו הסופר האהוב עלייך?

מסופרי המקור אני מאוד אוהבת את מאיה ערד, דורית רביניאן ועמוס עוז. בספרות המתורגמת, אני מעריצה את קונן דויל, נהנית לקרוא את צ’נגיס אייטמטוב, בוריס אקונין ויו נסבו.

7) ספר שנתן לך השראה?
מכל הספרים שקראתי קיבלתי השראה, אך אני מניחה שלספרים שקראתי בילדותי, דוגמת ספרי ז’ול וורן, קונן דויל, ג’ק לונדון וכו’ ובנעוריי הייתה השפעה גדולה יותר על חיי ואישיותי.

8) ספר עיון מומלץ?

יפן המסורתית” של בן עמי שילוני. בשפה קולחת ולא אקאדמית יבשה, מביא המחבר טעימות מן התרבות המפוארת, החל מראשיתה ועד חשיפתה ופתיחתה למערב. מומחיותו של פרופ’ שילוני וידע עצום בנושא ניכרים בכל שורה ושורה בספר ורשימה ביבליוגרפית מעשירה את הידע עוד יותר. הספר פותח צוהר להיסטוריה, אמנות, ספרות, דת ופוליטיקה של היפן העתיקה ולדעתי כל מי שסקרנותו רבה לגבי תרבות זו חייב לעצמו לקרוא את הספר.

***

רינת קליין, 36,  בעלת תואר שני בהנדסה כימית ועובדת בטכניון. בשנה החולפת הוציאה לאור את ספר הביכורים שלה “שחף שחור” בהוצאת סלע.   

לעמוד הפייסבוק של הספר “שחף שחור” לחצו כאן

השאירו תגובה