ביקורת ספרים: “כל הלילה השמיים נופלים עלי – סיפורי בריחה” בעריכת יותם שווימר

מאת | 2013-12-12T17:36:15+00:00 12 בדצמבר 2013|קטגוריות: פרוזה, פרוזה מקור|Tags: , |6 תגובות

בקצרה (מתוך גב הספר):

חמישה סיפורי בריחה, פרי עטם של יובל בן עמי, חגית גרוסמן, זוהר טשרטוק, שהם סמיט ותמי לבנת מלכה, בעריכתו של יותם שווימר. “כתיבה על בריחה היא כתיבה על כפילויות: על היש ועל האין; על מה שהושג ועל מה שמשוועים לו; על ההימלטות ועל חוסר היכולת לזוז. למעשה, הבריחה מכילה בתוכה את אי-הבריחה; הבריחה היא פנטזיה אבל היא תמיד גם מציאות.” כתב שווימר בפתח הדבר לאסופה, ועל כך נוסיף שהבריחה מתחוללת בכולנו, בתוכנו, אפילו בכל יום בחיינו.

“כל הלילה השמיים נופלים עלי – סיפורי בריחה” בעריכת יותם שווימר. הוצאת בוקסילה. 55 עמ’, 12 ש”ח.

על המחברים:

יובל בן עמי, חיבר עד כה שבעה ספרים, בהם הרומן ״ניפגש באמצע הדרך״ והרומן התיעודי ״הקומדיה התל אביבית״. הוא מגיש, לצד שירה ז׳ כרמל, את התוכנית ״ציפורי לילה עפות רחוק״ בגלי צה״ל, ועוסק בהדרכת תיירים, כתיבה עיתונאית וזימרת שירים פוליטיים יותר ופחות. משתדל כמיטב יכולתו לגור בעיר שמורכבת גם מתל אביב וגם מירושלים.

חגית גרוסמן, משוררת וסופרת. בעלת תואר ראשון בספרות עברית וכללית מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שני בספרות עברית מאוניברסיטת בן-גוריון. למדה ציור ב”מדרשה לאמנות” ומלמדת בבית הספר לאמנות “מוסררה”. ספר השירים הראשון שפרסמה, “תשעה שירים לשמואל”, פתח את סדרת הספרים של הוצאת פלונית. ספריה הנוספים: “לויתני האפר”, “היכן שאינם”, “רעד העיר”. מתגוררת בתל אביב עם בעלה ובתה.

זוהר טשרטוק, יליד 1977, בוגר תואר ראשון בספרות עם ישראל, אמנות יהודית ולימודי מידע מאוניברסיטת בר-אילן. תרגיליו לעידוד הכתיבה מפורסמים במיזם הכתיבה של הנוער בישראל. סיפוריו הקצרים הופיעו בכתבי-עת רבים ומעל במות ספרותיות שונות בארץ ובחו”ל.

שהם סמיט, סופרת, סופרת ילדים, מתרגמת ומבקרת ספרות ותרבות. ילידת ירושלים, בוגרת “בצלאל”. פרסמה שני קובצי סיפורים קצרים: “לבי אומר כי זכרוני בוגד בי” ו-“הוםסנטר”. סיפורים קצרים נוספים פורסמו באנתולוגיות ובכתבי עת לספרות, ותורגמו לשפות שונות. כסופרת ילדים פרסמה שלושה-עשר ספרים, בהם ספרים מאוירים לפעוטות, אסופות מיתוסים של תרבויות שונות שליקטה ועיבדה, ואסופה גדולה של עיבודיה לספרות האגדה העברית (“האגדות שלנו”). כלת פרס ראש הממשלה לשנת תשס”ט. כלת פרס אקו”ם לספרות ילדים לשנת תש”ע.

תמי לבנת מלכה, חיה בתל אביב עם בן זוגה ובנה. למדה חינוך מיוחד. סיפור קצר שכתבה, “האישה שלא חיבקו”, פורסם ב”עיתון 77″. היא עובדת כעת על קובץ סיפורים ראשון.

 

 

 

דעתי:

זהו הנסיון השני שלי בקריאה דיגיטלית, וגם הוא התברר כחוויה נעימה (על הנסיון הקודם תוכלו לקרוא כאן). בשני המקרים התכנים שקראתי ייועדו מלכתחילה לקריאה דיגיטלית, ומכאן גם כוחם.  הפעם מדובר בקובץ סיפורים קצרים בשם “כל הלילה השמים נופלים עלי” שנערך על ידי יותם שווימר וקיבל את כותרת המשנה “סיפורי בריחה”. הקובץ יצא במסגרת מיזם חדש בשם “בוקסילה” שמבקש לקדם תרבות עברית דיגיטלית. מבקש וגם מצליח.

כיוון שאין טעם לעבור על כל סיפור ולכתוב ביקורת נפרדת, אתייחס לשני סיפורים מייצגים מהקובץ. הראשון הוא הסיפור הפותח – “בגרמניה אפשר להרוויח יותר כסף” מאת יובל בן-עמי – שמספר את סיפורו של נווד ישראלי שמנסה לברוח מקשר אהבה חסר סיכוי כשהוא חמוש באופניים וגיטרה בלבד. הוא יוצא למסע מפריז בתקווה להגיע לגרמניה (כי שם, כך לפי הכותרת, אפשר להרוויח יותר כסף מנגינת רחוב) ובדרך חווה חוויות שונות, כשכל לילה הוא מתארח אצל משפחה אחרת ונהנה מחסדם של אנשים טובים, הנמצאים, כך מסתבר, בכל מקום. כמו כל סיפור מסע ראוי, מסלולו של הנווד משתנה שוב ושוב והוא מוצא את עצמו במקומות שכלל לא תכנן להגיע אליהם.

הסיפור של בן עמי הוא חגיגה אמיתית. אמנם הרקע לסיפור מעט נדוש – נסיון נואש ובלתי אפשרי לברוח מכאב הפרידה מאהובה – אבל כוחו של הסיפור נטוע דווקא ב”חיצוניות” שלו, במה שעל פני השטח; רוצה לומר, הנופים (נופי הטבע והנופים האנושיים) של איזור צפון מזרח צרפת שמתגלים לקורא מבעד לעיניו של “הנווד הישראלי” של בן-עמי, הם אלה שהופכים את הקריאה לסוחפת ומהנה במיוחד. האדם אולי מחפש משמעות לפי פרנקל, אבל לפעמים הוא פשוט נהנה מחוויות אסתטיות סוחפות שסופרים כמו יובל בן-עמי יכולים לספק לו.

הסיפור השני שאתייחס אליו הוא הסיפור הסוגר את הקובץ, ובמידה מסוימת מהווה תשליל לסיפור של בן-עמי. מדובר ב-“איפה הראש שלי” מאת תמי לבנת מלכה, שמתאר כמה ימים בחייה של אם צעירה ומלאה בחרדות. הקרנבל החווייתי שקיבלנו בסיפור של בן-עמי מתחלף כאן במלחמה מסוייטת בין המחשבות החרדתיות והאובססיביות בראש לבין המציאות המתדפקת על הדלת (מילולית. שכנים, אמהות ומטופלים דופקים על דלת ביתה של האם פעמים רבות במשך הסיפור).

הסיפור של לבנת-מלכה הוא סוחף וכואב – מעין “דולי סיטי” של אורלי קסטל בלום, רק קצת פחות אכזרי וקודר וקצת יותר מעורר הזדהות. הדמות שלה נעה בין הרצון להיות אם טובה לבין הפחדים הגועשים שגורמים לה לרצות ולברוח מעינם הבוחנת של בני האדם, אולי גם לברוח מהילד שלה ולהוריד מעליה את האחריות הגדולה שבגידולו.

בעיני מדובר בסיפור הטוב ביותר בקובץ, והעובדה שלבנת-מלכה היא הכותבת הכי פחות מנוסה מהמשתתפים באסופה הזו, רק הופכת את ההישג הספרותי שלה לעוד יותר מרשים. 

בימים אלה יוצאים במסגרת “בוקסילה” עוד ועוד אסופות של סיפורים קצרים שקשורים ביניהם בנושא משותף (תוכלו להתרשם מההיצע כאן). כל אסופה כזו עולה בסך הכל 12 ש”ח, והיא יכולה לספק זמן איכות של ממש למי שמבלה בנסיעות או משתעמם בחדרי המתנה. כיוון שאין לי קינדל או טאבלט אחר, אני קראתי את האסופה בסמארטפון שלי ואני חייב לדווח על הנאה מרובה (צריך רק להגדיל קצת את הפונט ואת הרווחים ואז חוסכים מאמץ מהעיניים). קראתי במיטה (בלי שום צורך במנורת קריאה), באוטו כשהייתי צריך לחכות למישהו ואפילו מול הטלוויזיה, כשלא היה מה לראות והחלטתי לשלוף את הסלולרי מהכיס ולהמשיך מאיפה שהפסקתי. גם אם אתם לא רוצים לקרוא ספרים שלמים בצורה דיגיטלית, התכנים הייעודיים והקצרים שמציעים באתרים כמו “אינדיבוק” ובוקסילה” יכולים לתבל את הקריאה שלכם ולשדרג כל המתנה מייגעת. אסופה כמו “כל הלילה השמיים נופלים עלי” היא מקום טוב להתחיל בו.

 

 

 

ציטוט נבחר:

קיומי הפך מנותק ומבודד. עם יצור קטן וחסר ישע, וחרדות עד השמיים. הריח המושלם של התינוק עזר לי להישאר שפויה. עזר לי לא להתפרק. לעשות את מה שאני צריכה לעשות. אני רוצה לישון ולישון. אבל אי אפשר לישון, לצלול אל תוך המצע המפנק, המענג, של השקט. בלי דאגות, רק חום נעים ומלטף, רק מנוחה מעצמי. אבל אסור לישון. בזיכרוני עולה המשרתת של צ’כוב שכל מבוקשה היה לישון. היא זרקה את התינוק מהחלון כדי שתוכל לישון. לא, היא חנקה אותו. אני רוצה שתהייה לידי, קרובה. משרתת אומללה, נתחנן יחד לשינה מתוקה. אני נשארת ערה ומבינה: עכשיו את אתו. ואת לבד, יותר לבד מכל לבד אחר שהכרת, ואין לך על מי להישען ולעולם כבר לא תשני. הערות הממושכת יתר על המידה מתחילה לתת את אותותיה. אני מפרשת מילים בצורה מוטעית. איך קראו לה, למשרתת שרק רצתה לישון?

וארקה, שמה וארקה.

(מתוך הסיפור “איפה הראש שלי” מאת תמי לבנת מלכה)

על הספר ברשת:

עמוד הספר באתר בוקסילה

6 תגובות

  1. ועקנין 12 בדצמבר 2013 ב- 19:42 - Reply

    אסופה ברנז’אית, נפוטיסטית וחסרת ערך ספרותי אמיתי

    • תמי 14 בדצמבר 2013 ב- 12:51 - Reply

      ועקנין שלום, אני מניחה שקראת את האסופה לפני שהגבת כאן. אחד מהדברים המבורכים שהוצאת בוקסילה עושה הוא לתת במה לכותבים לא מוכרים לצד סופרים מוכרים. בוא תגלה לי באיזו ברנז’ה אני מסתובבת וכמה פרוטקציה קיבלתי. שבת שלום תמי לבנת מלכה.

  2. דפנה חיימוביץ' 15 בדצמבר 2013 ב- 20:39 - Reply

    מאוד אהבתי את הסיפור של תמי לבנת מלכה ושל חגית גרוסמן. שני הסיפורים המקוריים האלה ריגשו אותי באופן מיוחד.

  3. […] הראש שלי"  הופיע בתוך האנתולוגיה הדיגיטאלית "כל הלילה השמים נופלים עלי" (בהוצאת […]

  4. […] הראש שלי"  הופיע בתוך האנתולוגיה הדיגיטאלית "כל הלילה השמים נופלים עלי" (בהוצאת […]

  5. […] הראש שלי" הופיע בתוך האנתולוגיה הדיגיטאלית "כל הלילה השמים נופלים עלי" (בהוצאת בוקסילה), וסיפורה "האישה שלא חיבקו" […]

השאירו תגובה