1) מהו הספר האהוב עלייך?
זה תלוי בתקופות, אבל יש כמה ספרים שאני חוזרת אליהם שוב ושוב, פעם בשנה בערך. “סיפור פשוט” של עגנון, ו”ככה זה קרה” של נטליה גינצבורג.
2) מהו ספר הילדים האהוב עליך?
“פו הדב” כמובן. מאז ומעולם. לפני שתרגמתי אותו ואחרי שתרגמתי אותו, אני יכולה לקרוא אותו כל החיים ותמיד אראה בו משהו חדש.
3) מה הספר האחרון שקראת?
בזמן האחרון אני קוראת בעיקר ספרי עיון. מפני שלא יכולתי לקרוא כמעט שום דבר בזמן הכתיבה ומפני שהם פותחים תמיד פתח למחשבה. הספר האחרון שקראתי ממש עכשיו הוא “אזרח, נתין, צרכן” של דפנה ברק-ארז. ספר חשוב המתאר איך המדינה זנחה את תפקידה ואת אזרחיה, ומציע פתרונות נבונים למה שנראה כמו מבוי סתום.
4) איזה ספר גרם לך לתהות ‘על מה המהומה’?
אוי, לא מעט ספרים. מעדיפה לא לומר, כדי לא לפגוע בסופרים.
5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?
“לדעת אשה” של עמוס עוז. משום-מה הביקורת התנפלה עליו וקרעה אותו לגזרים. נכון שיש בו חולשות, אבל הוא אחד הספרים האהובים עלי, בעיקר בשל הניסיון הנוגע ללב של גיבור הספר לפענח את העולם המאיים והכה בלתי ברור בעיניו.
6) מיהו הסופר האהוב עלייך?
הסופרים האהובים עלי הם משוררים. אני יכולה לקרוא כל יום שירים של טשרניחובסקי, עמיחי, רביקוביץ’, זלדה, אודן, בלייק ופושקין. אבל תמיד אהבתי גם סופרים “ילדותיים” – כאלה שכתבו את הקלאסיקה לילדים, כמו א.א. מילן, ג’יימס ברי ויאנוש קורצ’ק, וכאלה שהילד שבתוכם לא מת מעולם, כמו יוס’ל בירשטיין, שסיפוריו מלאים צחוק ובכי תמימים ונפלאים.
7) ספר שנתן לך השראה?
“הזר” של אלבר קאמי. קאמי הוא בעיניי הסופר ואיש הרוח המשמעותי ביותר של המאה העשרים. קשה לי לתאר את עוצמת השפעתו עלי מיום שעמדתי על דעתי ועד היום. היושרה האינטלקטואלית שלו, המקוריות הנועזת והחכמה שאפיינה את הפילוסופיה והכתבים הפוליטיים שלו, ומעל לכל – הצלילות, הצמצום והאנושיות של ספריו, הם אולי הבסיס האיתן ביותר לתודעתי הספרותית ולהשקפת העולם שלי בכלל.
8) ספר עיון מומלץ?
“המיתוס של סיזיפוס” של קאמי ו”יסודות הטוטאליטאריות” של חנה ארנדט.
***
אבירמה גולן היא סופרת, מתרגמת ופובליציסטית. גולן תרגמה יותר מעשרים ספרי ילדים מאנגלית ומצרפתית, בהם “פו הדב” ו”הבית בקרן פו“, ופרסמה שבעה ספרי ילדים, בהם “בועות הסבון של גלי” ו”נעמי ואפרוח לא” שתורגמו לשפות רבות. בנוסף, כתבה גם שלושה רומאנים – “העורבים“, “סימני חיים” ו”אשה זרה” – שכולם ראו אור בהוצאת הספריה החדשה בעריכת מנחם פרי. האחרון שבהם, “אשה זרה”, רואה אור בימים אלה ומביא את קולן של שתי נשים – פרקליטה בכירה ועוזרת הבית הלא חוקית שלה.
לקריאה נוספת על “אשה זרה” לחצו כאן.
לטור אישי של אבירמה גולן שעוסק במחשבותיהן של נשים בעידן הגלובליזציה לחצו כאן.
השאירו תגובה