1) מהו הספר האהוב עלייך?
מעדיפה לציין כמה סופרים, שאני אוהבת את כל ספריהם או את רובם: אלזה מורנטה, (בעיקר ‘אלה תולדות‘ הענק) נטליה גינצבורג, טוני מוריסון, איאן מקיואן (‘כפרה‘), דויד גרוסמן (בעיקר ‘אישה בורחת מבשורה‘ המופתי) א.ב. יהושע (‘המאהב‘, ‘מר מאני‘), יעקב שבתאי.
2) מהו ספר הילדים האהוב עליך?
ספר הילדים האהוב עלי הוא ללא ספק ‘נשים קטנות‘ של לואיזה מיי אלקוט. קראתי אותו בחופש הגדול בין כתה ג’ ל-ד’ במעבה השיח בחצר הקסומה של דודתי תקווה בהרצליה. ג’ו מארץ’ (‘מארטש’ בתרגום הישן) הייתה לאהובתי הספרותית הראשונה. בזכותה הרשיתי לעצמי לחלום שיום אחד גם אני אכתוב סיפורים שאחרים ירצו לקרוא.
3) מה הספר האחרון שקראת?
הספר האחרון שקראתי – ‘פרנסוס על גלגלים‘ של כריסטופר מורלי בהוצאת ‘זיקית’. שמחתי לגלות שרוב הספרים שהוא מתייחס אליהם (הספר נכתב ב-1917) הם קלאסיקות אמריקאיות עד היום (ביניהם גם ‘נשים קטנות’). ממתק ספרותי מענג.
4) איזה ספר גרם לך לתהות ‘על מה המהומה’?
לא אתייחס לספרים מסוימים. אומר בהכללה שיש לא מעט ספרים של סופרים נחשבים, שקשה לי להזדהות עם ההתפעלות שהם מעוררים. בדרך כלל אלה ספרים שיש בהם משהו ‘אוטיסטי’, כאילו הסופר כתב לעצמו מבלי להתחשב בקוראים. כך גם לגבי ספרים שמחבריהם מתנשאים על הדמויות, ופעמים רבות גם על הקורא.
5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?
בשנים האחרונות שוק הספרים מסחרי, תחרותי ואכזרי מאד. ספרים מעולים רבים רואים אור ולא זוכים להערכה או לתשומת מספקת. למשל ‘ים ויבשה‘ המשובח של מעין בן-הגיא, רומן עדין ולופת-לב על יחסי אם ובת שיצא לפני כשנתיים בסדרת ‘הספרנית’ בעריכתי.
6) מיהו הסופר האהוב עלייך?
כמה מהסופרים האהובים הסגרתי בתשובתי הראשונה. המשוררת האהובה עלי היא דליה רביקוביץ’. קראתי אותה בנעורי ונפעמתי מיכולתם של צירופי מילים, דימויים וצלילים להסעיר את הנפש והחושים.
7) ספר שנתן לך השראה?
‘סוף דבר‘ של יעקב שבתאי נתן לי מפתח לכתיבה במשפטים ארוכים, בזרם תודעה שמפליג אל העבר וחוזר להווה, לפעמים באותו משפט. כך כתבתי את סיפורי הראשונים.
8) ספר עיון מומלץ?
שני ספרי יסוד בהגות הפמיניסטית, ‘חדר משלך‘ השנון והנפלא של וירג’יניה וולף ו’המין השני‘ המעמיק של סימון דה בובואר. ספר מומלץ נוסף הוא ‘הטרדה נפשית‘ של הפסיכואנליטיקאית הצרפתייה מארי הראגיון. הספר עוסק באישיות ובדרכי הפעולה של ‘הפרוורט הנרקיסי’. להבדיל מנרקיסיזם שגרתי ובנאלי, פרוורסיה נרקיסית היא הפרעת אישיות קשה וערמומית, שגורמת נזק נפשי גדול לקורבנות. ה’פרוורט’ (מילה מכובסת ל’פסיכופט’) יכול להיות הבוס בעבודה, השכן או בן-הזוג.
***
יהודית קציר, 50, סופרת ועורכת. ספרה ‘צילה‘ ראה אור במארס 2013 והוא רב-מכר מתמשך. היא כתבה שבעה ספרים למבוגרים (וביניהם ‘סוגרים את הים‘ ו’הנה אני מתחילה‘) ושלושה ספרים לילדים: ‘הפיקניק של עמליה‘, ‘בועה על גב הרוח‘ ו’לשחרר את הפיות‘. בנוסף, היא עורכת את סדרת “הספרנית” בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
לרכישה ישירה של הספר ‘צילה’ לחצו כאן.
היה מעניין דווקא עכשיו השאלון עם יהודית קציר, כי בימים האחרונים קראתי את שבתאי (דווקא את זיכרון דברים) והבנתי כמה הושפעתי ממנו גם לפני שקראתי אותו במלואו, דרך סופרים אחרים, והיא אחת מהם… רשמתי לפני את ‘ים ויבשה’, וגם היה נעים לראות אותה בראיון עם גל אוחובסקי, היה מעניין מה שאמרה על הנקודה שממנה אפשר להביט אל הילדות ואל הזיקנה במרחק שווה… תודה.
לי, את הקוראת המושלמת. את שמה לב לכל הפרטים ומסתכלת בסרטונים שאני שם. תמיד מדברים שלאנשים כותבים יש איזה קורא אידיאלי בראש. את הקוראת האידיאלית שלי בבלוג הזה!
אח, ירין, העולם מלא פרטים שמבקשים תשומת לב ואנשים שלא רואים את אשר לפניהם. ריגשת אותי. תודה
[…] הספר הזה גיליתי בזכות השאלון של קורא בספרים, שבמסגרתו רואיינה לפני זמן מה הסופרת יהודית קציר, […]
[…] 3) יהודית קציר […]