1) מהו הספר האהוב עלייך?
כל מי שמכיר אותי יודע שזהו “תמונתו של דוריאן גריי“, אני מעריצה של ויילד מגיל צעיר ואוהבת את דוריאן גריי מאוד. הולך בעקבות פאוסט וז’אנר הספרות הגותית-רומנטית, ‘דוריאן גריי’ מכיל קצת מכל דבר: יש סיפור אהבה טראגי, סודות, כוחות אפלים, יצרים חבויים ובעיקר משאלה אחת נואשת של דוריאן: לא להזדקן. בחברה בה הנעורים היו נושא לסגידה, הצליח אוסקר ויילד לבטא ולבקר היטב את הצביעות: כמה רחוק מוכנים אנשים ללכת על מנת לשמר את אותם נעורים ויופי להם סוגדים?
אבל מלבד דוריאן יש עוד מספר ספרים שהולכים איתי מהרגע שקראתי אותם. ספרים שאני קונה לאנשים במתנה לימי הולדת (אפילו אם הם לא קוראים!). יש את “מגילת סן מיקלה” של אקסל מונתה שכבש אותי לגמרי ואני חושבת שזהו אחד מהספרים הכי טובים בעולם, רופא שהקדיש את חייו לטיפול באנשים ויותר משאהב אנשים אהב בעלי חיים. “המטוטלת של פוקו” של אומברטו אקו שנאבקתי איתו כמה חודשים ושבעקבותיו התחלתי להתעניין בתיאוריות הנסתר (מנקודת מבט היסטורית), ו”הבשורה על פי ישו” של סאראמגו. אני אוהבת כמעט כל דבר שכתבו גרסיה מרקז ומילאן קונדרה ומאוד אוהבת את מאיר שלו. אבל אם אני צריכה לבחור רק אחד… נו טוב. דוריאן.
2) מהו ספר הילדים האהוב עלייך?
זוהי רשימה בלתי נגמרת. שמערבבת ספרי ילדים ונעורים. קראתי המון בתור ילדה ובשלב מסויים הספריה העירונית באילת הרשתה לי לקחת ספרי נוער למרות שעוד לא הייתי בת 12. אהבתי מאוד את אגדות גרים ומסעות גוליבר ואת רובינזון קרוזו, ושלושת המוסקטרים. את כל סדרות אנייד בלייטון, את הלב של אמיצ’ס, אדית נסביט והחבורה שלה, דבורה עומר והבכור לבית אב”י ושרה גיבורת ניל”י (כבר אז אהבתי היסטוריה!) ואסתר שטריט וורצל והספרים הנהדרים שלה, אורי, אליפים, הרפתקה באילת, בן ערובה, וכמובן “מן המצר” שבדיעבד אולי לא הייתי צריכה לקרוא בגיל כל כך צעיר ואני עד היום זוכרת חלק ממנו שגרם לי לבכות (יחד עם “מר אל כאן אנה” של פין, מי מי מי החליט שזה ספר ילדים?), אהבתי את סדרת “בית קטן בערבה” מאוד, בעיקר את “בן איכרים” שנכתב ב 1933 על מי שהיה לבעלה של של לורה אינגלס ווילדר, חיי החלוצים האמריקאים הדהימו אותי. אני זוכרת אהבה עצומה ל”ספר שלם על חתול אחד” של יהונתן גפן (לחתול קראו מאיר!). לסיכום, אני חושבת שאהבתי גם כל ספר ילדים על פנימיות, ילדים מאומצים, ילדות קשה (אילן גדל בברוקלין!) לא יודעת למה.
3) מהו הספר האחרון שקראת?
סיימתי כמעט במקביל את “תש”ח” ואת ההוצאה המחודשת של “האיש והאקסודוס” של יורם קניוק. אני מאוד אוהבת את כתיבתו של קניוק ומאוד אוהבת את האדם, את רוח הלחימה שלו, את המאבק שלו למען האידיאלים שלו. שניהם היו מאוד קשים לקריאה, עצבות מחלחלת לאיטה כשקוראים אותם, עצבות מההבנה שאנחנו זה לא מה שהיינו אמורים להיות, שאנחנו אולי באיזשהו מקום מביישים את זכר המעפילים, את זכר לוחמי תש”ח.
מאוד אהבתי גם את “הברלינאי האחרון” של קניוק, ספר חשוב בעייני, במיוחד אם גרים בגרמניה.
4) איזה ספר גרם לך לתהות על מה המהומה?
“מידלסקס” של ג’פרי יוג’ינדיס. לא מבינה איך יכולתי בכלל לסיים אותו. וכמה רוח וצלצולים! גם פוליצר, גם מועדון הקריאה של אופרה ווינפרי וגם אחד מהספרים הכי לא מעניינים שקראתי בחיי. גם מ”צילה של הרוח” לא התלהבתי כמו כולם, טוב הבנו, יש ספר ואיזה סיפור אהבה, נמתח ונמתח… לאחרונה תהיתי על מה המהומה עם “סטונר” – אולי הייתי צריכה לקרוא אותו באנגלית.
5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?
אני לא יודעת אם אני יכולה לענות על כך, הערכה נמדדת בביקורות טובות? מכירות עצומות? אהבת הקהל? הם לא תמיד הולכים יחד.
6) מיהו הסופר האהוב עלייך?
שזה בעצם אומר מי הם הסופרים שקראת או תקראי כל דבר שהם כתבו:
פול אוסטר, גבריאל גרסיה מרקז, מילאן קונדרה, מאיר שלו, יורם קניוק. ראיתי את פול אוסטר בניו יורק, מקריא מספרו, היה מרגש.
7) ספר שנתן לך השראה?
כל ספר שאני קוראת ומצליח לשאוב אותי לתוכו נותן לי השראה כלשהי. אני כבר שנים “כותבת” ולא מגיעה לשום מקום (אני תמיד מתחילה ואף פעם לא מסיימת) וכל ספר טוב משכנע אותי להמשיך לכתוב, לחקור, לא לוותר.
8) ספר עיון מומלץ?
יש לי שניים, הראשון הוא “רקוויאם גרמני” של עמוס אילון שעוסק בהיסטורית יהודי גרמניה מכניסתו של משה מנדלסון לברלין דרך שער הבהמות ועד עליית הנאצים. אילון כתב בצורה מרתקת את תולדות יהדות גרמניה, הספר כולו הוא כמו שיר קינה, אני חושבת שהשם האנגלי מתאים יותר The Pity of It All.
השני הוא ספר שקראתי בגיל מאוד צעיר, “מצעד האיוולת” של ברברה טוכמן, כמובן שהמשיכה שלי להיסטוריה עשתה את שלה, וזהו ספר אקטואלי גם בימנו ובכך אני רואה את גדולתו.
***
ענבר פרז, 36, בעלת תואר שני בהיסטוריה, מתגוררת בהמבורג (במקור מאילת), עורכת סיורים היסטוריים, מלמדת עברית, כותבת, מתרגמת, מבשלת ומגדלת את החתול הכי מפורסם בפייסבוק. אוספת את “תמונתו של דוריאן גריי” של אוסקר ויילד – כרגע יש באוסף למעלה 85 עותקים ב 25 שפות שונות.
מאמר על האוסף של ענבר אפשר לקרוא כאן.
וכאןאפשר להתרשם מהאוסף באתר המיוחד שהוקם לכבודו.
איזה כיף! תודה רבה 🙂
נעים להכיר :). היה לי מאוד מעניין. גם אני אוהבת מאוד את “תמונתו של דוריאן גריי”. איך אפשר שלא? ושמחתי גם להיזכר ב”מגילת סן מיקלה”. באמת הגיע הזמן לקרוא שוב. אבל ב”מידלסקס” לא הרגשתי כמוך. הוא נפלא בעיני. לעומת זאת צילה של הרוח הוא ספר מכעיס בעיניי. מניפולטיבי מאוד ורע.
תודה!
היי לי ותודה על התגובה! 🙂
[…] באילת, בן ערובה ומן המצר, מר אל כאן אנה של פין, "בית קטן בערבה", בן איכרים לורה אינגלס ווילדר, "ספר שלם על חתול […]