פרס ספרותי חדש מבקש לפתור את
מצוקת הכותבים והמו”לים
פרס ספרותי חדש יוצא לדרך ביוזמת עורך כתב העת “מקף”, יואב איתמר
אלחנן וציפורה סמיט היו שוחרי תרבות וספר שהנחילו את המורשת הזאת לנכדם יואב איתמר, עורך, סופר, משורר, מחזאי ומו”ל שמוציא ביחד עם חני שטרנברג את כתב העת “מקף”.
כמו הוצאות לאור, סופרים ועורכים עצמאיים רבים, גם איתמר נאבק יום יום בשוק הספרים ובענף המו”לות המשתנה תדיר.
הפתרון שלו הוא: פרס סמיט, על שם סבו וסבתו, שיינתן למצטיינים בכתיבת פרוזה שעדיין לא פירסמו ספר פרוזה פרי עטם, מתוך מטרה לא רק להוציא לאור ספר, אלא גם לדאוג לבסס את הקריירה של הסופר עצמו. על מנת להשתתף בתחרות יש לשלוח קבצי סיפורים או רומנים, המכילים החל מ-35,000 מילה לכתובת : Smith.award@gmail.com. תקנון הפרס יפורסם באינטרנט בתחילת חודש יולי. בינתיים על מנת לקבלו יש לפנות לכתובת האינטרנט המצוינת לעיל.
יש לשלוח את כתבי היד ללא שם המחבר. היצירות תיבדקנה ללא זיהוי המחברים. במייל נפרד יש לשלוח את פרטי הכותב, שם הכותב, שם היצירה, ודרכי התקשרות עמו. המעוניינים להשתתף מוזמנים לשלוח את כתביהם עד ה-1 בספטמבר, תוצאות התחרות יוכרזו בסוף חודש נובמבר.
טקס חלוקת פרס סמיט ייערך בתאטרון move בת”א בחג החנוכה תשע”ד.
הפרסים: מקום ראשון– הוצאה לאור של הספר, כולל עריכה, גרפיקה, הדפסת מהדורה ראשונה, הפצה, שיווק ויחסי ציבור וקידום במסגרת הוצאת מקף (שווי 30000 ₪)
מקום שני- עריכה והוצאה כספר אלקטרוני באינדיבוק ויחסי ציבור (שווי 10000 ₪)
המקום השלישי יתחלק בין שלושה סופרים שלהם תוצע האפשרות להוציא את הספר לאור בהוצאת “מקף” או “רסיס נהרה” בתנאים מועדפים.
כמו כן יחולקו חמישה ציונים לשבח אשר קטעים מספריהם או סיפור קצר- יופיעו בכתב העת מקף או החוטם. השופטים בתחרות הינם סופרים ומו”לים צעירים שחשוב להם למצוא קול רענן בספרות הישראלית החדשה.
מי שלא יבחר ל”רשימה הקצרה” של הזוכים יהיה זכאי לחוות דעת או לפגישה עם שופט במחיר מופחת בו ידונו בכתב היד שלו, ויוצעו לו אפשרויות לתיקון כתב היד.
עורכי התחרות, השופטים ונותני החסות (“החוטם”, “אינדיבוק”, “דיוניסוס יחסי ציבור”, “רסיס נהרה”, “חבר לעט” וכתב העת “מקף”) רואים בכך הזדמנות לשקם את מעמדו הנשחק של הסופר, בעידן אינטרנטי בו חוקי המשחק השתנו וגם הוצאות ספרים מרכזיות נאלצות לבקש מהמחברים תשלום “השתתפות עצמית” בהוצאת הספר, שכן ההשתתפות בתחרות וההוצאה לאור של הספרים הזוכים היא ללא תשלום ומהווה פרס ומנוף לעידוד הכתיבה והספרות.
כמו כן יהיו זכאים כל המשתתפים להנחות משמעותיות בשירותי העריכה של חבר לעט ושל יחסי הציבור של דיוניסוס.
הכותב מקבל 30000 ש”ח או אפשרות להוציא ספר בהוצאת ‘מקף’? זה צריך להיות טבעי שהוצאה תשלם על עיצוב, עריכה, הדפסה, שיווק וכו’. זה לא פרס לכותב, אלא עניין מובן מאליו כשחותמים עם הוצאת ספרים.
צ’יקי, אני מתפלא עליך.תקרא מה כתוב. הזוכה במקום הראשון לא מקבל כסף. הוא מקבל שירותים. כמו בפרסים מקבילים ברחבי העולם. הזוכה במקום השני גם לא מקבל כסף אלא שירותים. בעקבות בקשה שהופנתה אליי, הוספתי אפשרות לעבוד איתנו, אולם הזוכים במקומות השלישי עד החמישי לא מחויבים לכך.
אז מדוע אתם מגדירים את זה כפרס ספרותי? ומדוע המספר 30000 ש”ח? כל הוצאה לאור סבירה נותנת את כל השירותים האלה אוטומטית, זה דבר בסיסי. אנחנו כמעין נותנים את השירותים האלה כשערן הדס מוציא אצלנו ספר, ואני קיבלתי את השירותים האלה בחרגול. כדאי רק להחליף את המילה פרס, כי אחרת זו הטעיה. ועוד שאלה, מה הכוונה “תנאים מועדפים” להוצאת ספר, האם הסופר זוכה המקום השלישי יצטרך לשלם?
רועי, יש שתי סיבות מרכזיות –
1. זה פרס ספרותי כי נותני החסות נותנים את כל השירותים המפורטים בתקנון (טרחת לקרוא את התקנון?) *בחינם* – לדעתך זו זכות יסוד? בעולם הספרותי של הסופרים המתחילים זה כלל לא המצב – ועיין ערך הכתבה של צליל אברהם בנושא. איך אתה משווה את עצמך בכלל לסופר מתחיל? דע לך שזו העלות המוערכת לו היו צריכים להוציא את הספר לבד. מכיוון שהיתרון של הוצאה היא שהיא שחקן חוזר, לי יש כושר מיקוח שלסופרים צעירים אין.
2. זה פרס ספרותי כמו שזה
http://www.guardian.co.uk/childrens-books-site/2013/apr/16/guardian-hot-key-books-young-writers-prize
למשל פרס ספרותי. וזה הפרס שנתן לי את ההשראה למה שאני עושה. אין לי כסף לתת אבל יש לי יכולות, אז זה מה שאני נותן וכך גם כל אדם אחר שמעורב בעניין.
ועוד הבהרות:
3. אני לא יודע באיזה עולם ספרותי אתה חי – בעולם שלי להוצאות הקטנות והבינוניות אין יחסי ציבור, והסופר נאלץ להתרוצץ באפס ידע ולנסות לקדם את ספרו בכוחות עצמו, פה המטרה היא לבנות את הסופר -זה דגם אחר של מו”לות.
4. כן, המקומות השלישי עד החמישי יצטרכו לשלם אם יבחרו להוציא אם הספר אצלינו, כי אין לי כיסים עמוקים, אין לי כיסים בכלל. העסקה שתעשה איתם היא הטובה ביותר שאני יכול לתת, והם גם לא חייבים לקבל אותה. מבחינתי שישתמשו בכלים שאני אתן במהלך התחרות להוציא לבד – רק שיציינו שזכו בפרס ואז הם יבנו ממני ואני אבנה מהם. אם יבחרו ללכת איתי, אני מצידי אגיש אותם לכל תמיכה שאוכל להעלות על דעתי כדי שישלמו כמה שפחות.
5. התקווה הכי גדולה שלי היא לא מן הזוכים אלא מאלה שלא יזכו. הייתי רוצה שכמה שיותר מהם יבקשו ממני ניתוח של ספרם או יבואו לפגוש אותי ולהבין למה לא זכו ומה היה לא טוב, או שיהנו מן השירותים שאנחנו מגבשים כמו למשל לדעת לייחצ”ן את עצמם במחיר מופחת.
6. מה ההגדרה שלך לפרס?
כל הכבוד על היוזמה! מקסים. חבל שלא כולל גם ספרי שירה, ובכל זאת – מחמם את הלב
מה שציקו אמר.
צ’יקי הוא כמו הרני רהב של הספרות הישראלית.