1) חדשות מבאסות: אליס מונרו פורשת מכתיבה ומדברת על כך בראיון שנערך מיד לאחר זכייתה בפרס טריליום על ספרה האחרון “Dear Life” (אנגלית)
2) הסופרת היהודיה-אמריקאית ניקול קראוס כתבה השבוע בניויורקר על יורם קניוק. בכתב העת האינטרנטי ‘אלכסון’ תרגמו את מאמרה לעברית (עברית)
3) השבוע חל “יום האב” ברחבי העולם ולכבוד כך –הנה רשימה של האבות הספרותיים הטובים ביותר (אנגלית)
4) וכבר יש תגובות נגד – עשר האבות הספרותיים הגרועים ביותר (אנגלית)
5) ואחרון בנושא הזה – יחסי אבות ובנים בספרות הפנטזיה (אנגלית)
6) הסופרת נאוה מקמל-עתיר תובעת שתי הוצאות ספרים שלטענתה הפרו את זכויות היוצרים שלה (עברית)
7) הספריה הציבורית בניו יורק פותחת תערוכה בנושא: “מדוע ספרי ילדים הם חשובים?” (אנגלית)
8) יוני שדמי כותב בבלוג המצוין שלו “סיפור כיסוי” על מותן של עטיפות ספרים ולידתן מחדש בעידן הדיגטלי (עברית)
9) מספר הספריות הציבוריות בארה”ב (17 אלף) גדול ממספר סניפי מקדונלד’ס (14 אלף) וממספר סניפי סטארבאקס (11 אלף) (אנגלית)
10) אחרי פרשת עוזי וייל, יש חשש שנושא מימון ספרות עצמאית ע”י קהל קוראים ימות (לפחות בישראל). מבחינה זו, לא היה טיימינג גרוע יותר מבחינת הסופרת רוני גלבפיש להעלות את פרוייקט ההדסטארט שלה למימון ספר פנטזיה חדש שכתבה בשם “אגם הצללים”. אבל אולי דווקא בגלל זה, חשוב להירתם לפרויקט שלה כדי לשמור את האפשרות לפרוייקטים כאלה, שלהבדיל מהספר של עוזי וייל, היכולת שלהם לצאת בהוצאות המוכרות והמסודרות היא נמוכה מאד (ספר פנטזיה ישראלי לנוער הוא לא בדיוק בלוקבאסטר). הפעם מדובר בפרוייקט עצמאי לגמרי, בלי עמימות ובלי הוצאה גדולה שמסתתרת מאחוריו. כאן אפשר לקרוא כתבה בנושא שהתפרסמה בוואיינט, וכאן – ראיון עם גלבפיש שהתפרסם בבלוג הרפובליקה הספרותית (וידאו, עברית)
11) מחקר חדש קובע: רוצים ללמוד כיצד לחשוב? קראו ספרי פרוזה (אנגלית)
12) יעל שכנאי, סופרת והבעלים שהוצאת “רימונים”, כותבת על הרהוריה בעקבות שבוע הספר (עברית)
13) פרשת ההאזנות הסתר בארה”ב מסופרת באמצעות ספרות ילדים קלאסית (תמונות, אנגלית)
14) מה שג’יין ראתה – תערוכה מקוונת שמאפשרת לשוטט בתוך שחזור מרהיב של התערוכה שבה ביקרה ג’יין אוסטן ב-מאי 1813 (פלאש, אנגלית)
15) יותם שווימר (וואיינט) כותב על הספרים הנעלמים – אלה שלעולם לא תצליחו לאתר על המדפים בחנויות (עברית)
16) הממשל העיראקי החליט להילחם באנאלפבתיות (אנגלית)
17) שבע עצות של ארנה קאזין להסרת מחסומים בכתיבה (עברית)
18) המגזין “The Airship” מתאים בין עשר גבינות מפורסמות לעשרה סופרים מפורסמים שנושאים עמם תכונות דומות (אנגלית)
19) פרופ’ אביעד קליינברג מעגן את נפלאות הקריאה בהסברים פילוסופים (עברית)
20) הסופר ניל גיימן אומר שהדרך הטובה ביותר לקבל רעיונות חדשים היא להשתעמם מאד (אנגלית)
21) באיטליה יש התעניינות גוברת בספרות ערבית (אנגלית)
22) לכבוד יום הולדת 75 לסופרמן – העיבוד הראשון לתסכית רדיו והעיבוד הראשון לסרט מצויר (שמע, וידאו, אנגלית)
23) 5 ספרי קומיקס שכדאי להכיר לקראת הקיץ (אנגלית)
24) מאמר של אסף ענברי מ-2003 (מתוך כתב העת “קשת החדשה”) על ספרות מגויסת עלה לרשת (עברית)
25) ראיון עם המו”ל הגרמני מיכאל קרוגר שאומר: “הבעיה עם רוב הקוראים היא שהם אוהבים ספרים גרועים!” (אנגלית)
26) הסופרת עדי שורק ממליצה על חמישה ספרים אורבניים (עברית)
27) באתר Flavorwire בחרו את 50 הספרים (שיצאו מאז 1963) שכל אחד צריך לקרוא (אנגלית)
28) הסופרת איריס אליה כהן על הרווח הדקיק בין האמת לבדיה (עברית)
29) 11 משוררים שכתבו שורות ‘מלוכלכות’ (אנגלית)
30) 10 מסעדות ספרותיות לחובבי ספרים רעבים מסביב לעולם (אנגלית)
31) המשורר והעיתונאי עודד כרמלי טוען בראיון לעינת יקיר שהוא שונא את השפה ומעדיף את העולם. הוא כמובן מסביר זאת במילים (עברית)
32) וידויים של ‘סנוב ספרותי’ משתקם (אנגלית)
33) ראיון טלוויזיוני נדיר עם הזוג ז’אן פול סארטר וסימון דה בובוואר (וידאו, צרפתית עם תרגום לאנגלית)
34) 50 כתבי יד אבודים (אנגלית)
35) ראיון עם ג’יימס סלייטר – הסופר הכי מפורסם שאתם לא מכירים (אנגלית)
36) האמנית יקטרינה פאניקאנובה יוצרת ציורים מספרים (תמונות, אנגלית)
37) עדנה אברמסון (הרפובליקה הספרותית) מביאה כמה דוגמאות לקישוטי עוגות שמתאימים לזוגות אוהבי ספרים (תמונות, עברית)
38) תמונות מטקס פרסי עיצוב הספרים של הוצאת פנגווין (תמונות, אנגלית)
39) שאלון ספרותי קצר עם ד”ר ערן אלדר בעקבות ספרו החדש על ההתפתחות האורבנית של תל אביב (עברית)
40) 8 סופרים אגדיים שצצים במקומות לא צפויים (אנגלית)
41) 16 תמונות יפות של סופרות בזמן עבודתן (תמונות, אנגלית)
42) בחודש שעבר שודר הסרט “העולם על פי ג’ון אירווינג” בערוץ 8 (סרט שעוסק בחייו ודרכי עבודתו של הסופר ג’ון אירווינג). גיליתי שהוא ניתן לצפייה בחינם (עם התרגום העברי) באתר המשותף של וואינט וערוץ 8 (וידאו, אנגלית עם תרגום לעברית)
43) ולסיום – הסופר ריימונד קארבר מקריא את סיפורו הקצר ” A Serious Talk” מתוך האסופה המפורסמת “על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אהבה”. קטע ההקראה הוא משנת 1983. (שמע, אנגלית)
וואו, המון דברים מעניינים. ואת הדובדבן שבקצפת מבחינתי, הריאיון עם הזוג סארטר-דה בובואר, אני שומרת לזמן שיהיה לי זמן :). ואיך הסרט עם ג’ון אירווינג, צפית? גם זה עשוי להיות מעניין.
והרשימות השונות, של 50 הספרים ושל האבות וכו’, היו ממש מעניינות, למרות שאני לא תמיד אוהבת רשימות.
תודה!
כרגיל תודה:)
לגבי הסרט של אירווינג – כן, צפיתי בו. לא קראתי אף ספר שלו (ראיתי את הסרט העולם על פי גארפ) כך שאני לא יכול להפיק הנאה כמו מי שקרא את ספריו, אבל לי תמיד יש חיבה למאחורי הקלעים של כתיבה. הוא מסוג הסופרים (קצת כמו מורקמי שכותב לפעמים על הכתיבה שלו) שחיי הכתיבה שלו נראים מאד יפה. כלומר, זה לא איזה סופר אומלל שכותב פעם ב… כשיש לו רעיון גדול לכתוב עליו. לאירווינג יש שיגרת חיים של ספורט וכתיבה, והוא גם עושה תחקירים רציניים (כך על פי הסרט) על כל דמות שהוא רוצה לכתוב עליה. אז חיי הכתיבה שלו נראים מאד רומנטיים, כאילו הוציאו סופר מקופסה. אז כן, אני גם רוצה לגור באי פרטי, לטייל עם הכלב באי, לשוט בסירות, לכתוב בחדר עם חלון גדול לאגם, להתחקות אחר דמויות וכו’. זה נשמע נורא כיף ומלא משמעות. אבל בפועל אני לא יודע אם למשהו מהדברים האלה יש קשר לאיכות הספרות. זה פשוט עושה חשק.
אהבתי את ההבחנה בין חיי הכתיבה לתוצר, זה באמת לא חייב להיות תלוי זה בזה, ולכן גם שאלתי, כי אף שמעט האירווינג שניסיתי לקרוא לא תפס, הייתה לי תחושה שהוא יהיה מעניין בצד הלדבר-על. וגם לגבי הספרים עצמם אני אצטרך לנסות שוב.
מעניין מאוד, תודה ירין.
תודה מרב!
אולי בזכותך ובזכותך לי אנשים בסוף יגיבו גם בבלוג עצמו על דברים:)
(חוץ מזה שזה ממכר לראות הודעה על תגובה בבלוג)
לי וירין, פושעים שניכם.
לא לקרוא את ג’ון אירווינג זה קצת כמו לוותר על אוויר או אש או אגמים או פרחים. זה לוותר על רובד שלם בחיים שהאיש הזה מכיר.
הספרים שלו לא אחידים ברמתם, אבל הוא מעניק חוויית קריאה כל כך מענגת וחד פעמית, שאני ממליצה בחום. נסו את מלון ניו המפשייר. בעצם, לי, את כדאי לך את תקנות בית השיכר או את תפילה לאוון מיני, אבל השני במקור, לא בתרגום העברי הגרוע.
עד כאן מסיונריות לערב זה.
רגע, למה לי לא כדאי את תקנות בית השיכר? אני מבין שהופלתי אבל אני לא בטוח על איזה רקע (מיני? גילי? איכותי? תרבותי?)
בעיקרון מלון ניו המפשייר הוא דרך טובה להתוודע לאירווינג, בעיקר אם כבר חירבו לך את גארפ בעזרת הסרט ההוא. זה ספר מטורף, חכם ומענג.
אבל את הקוראת-לי אני מכירה היטב, אז לחצתי על הנקודות הרכות שלה, בתקווה שיעבוד 🙂
אוקיי, אני מקבל.
וכן, התבאסתי שראיתי את הסרט גארפ ולא יכולתי לצאת החוצה ולשיר “I’m still standing” על רק פצצות תאורה:(
ראית את הדוקומנטרי הזה על אירווינג?
ניסיתי אתמול אבל הרשת היתה איטית. הערב. חייבת לראות את זה כמו שצריך 🙂
כמותי!
רוניצ’קה, אבל רק בגללך! בגללך! אני יודעת שאסור לי לוותר על אירווינג. בתגובה קודם התאפקתי מלכתוב שאני יודעת שאני חייבת להמשיך לנסות “כי אם רוני כל כך אוהבת אותו…”
אז לגבי תקנות בית השיכר את לא היחידה שאמרה לי, אבל לא הצלחתי ולא צלחתי. מלון ניו המפשייר גם היה סרט עם ג’ודי פוסטר, והאח והאחות, נכון? אז אולי אני באמת אנסה את תפילה לאוון מיני באנגלית. אדווח לך.