בקצרה (מתוך גב הספר):
ספלולון וכרבולון הם פריגומים – יצורים קטנים החיים בחורש האוסטרלי. יום אחד מחליט ספלולון כי הוא רוצה לפגוש בן אדם, “אבל רק מרחוק,” מוסיף כרבולון, אחיו החששן. השניים יוצאים למסע גדוש הרפתקאות, פוגשים בעלי חיים מיוחדים ומגיעים למקומות מופלאים. אך בדרך אורבות גם סכנות: גברת נחש האיומה ומשרתיה אנשי הבנקסיה המרושעים אורבים בכל פינה. האם יצליחו ספלולון וכרבולון להימלט מציפורניהם? והאם יזכו לראות בן אדם?
הספר הראשון בסדרת הספרים על הרפתקאותיהם של ספלולון וכרבולון, שכתבה ואיירה מיי גיבס, ראה אור בשנת 1918. הספרים הפכו לקלאסיקה של ספרות הילדים האוסטרלית, הומחזו, עובדו לטלוויזיה ולבלט, וספלולון וכרבולון אף זכו לבול דואר משלהם.
תרגמה מאנגלית: יעל ענבר. הוצאת אוקיינוס ומודן, 75 עמ’, 74 שקלים.
על המחבר:
ססליה מיי גיבס (1877-1969) היא סופרת ילדים, מאיירת ואנימטורית אוסטרלית. היא נולדה במחוז קנט בבריטניה והיגרה עם משפחתה לאוסטרליה בהיותה ילדה. ב-1912 פרסמה את ספרה הראשון (“About Us”) ומאז פרסמה עוד 18 ספרים, ביניהם כמה שזכו להצלחות אדירות כמו ” Gumnut Babies” ו – “הרפתקאותיהם של ספלולון וכרבולון”. ב-1985 משרד הדואר האוסטרלי יצר בולים מיצירותיה, כאחת מחמשת סופרות הילדים המשפיעות באוסטרליה.
דעתי:
אני לא בקיא מספיק בספרות ילדים ולכן אני כמעט ולא כותב עליה בבלוג, אבל מידי פעם מתגלגל לידי ספר ואני בוחר בכל זאת לכתוב את התרשמותי בעקבות הקריאה בו.
סדרת ספרי ילדים שאני אוהב במיוחד היא “הרפתקה” ו”הרפתקה ראשונה” (ראשית קריאה) שיוצאת בשיתוף של ההוצאות “אוקיינוס” ו”מודן” ומציעה לקורא הישראלי, בין אם ילד ובין אם מבוגר, שלל קלאיסקות ילדים מרחבי העולם.
אחרי שהתוודאתי ל”פשטידת הפלא” של נורמן לינדזי, מגיעה עוד קלאסיקת ילדים אוסטרלית בשם “הרפתקאותיהם המופלאות של ספלולון וכרבולון” שכתבה ואיירה מיי גיבס, ויצאה לאור באותה שנה עם “פשטידת הפלא” – 1918.
כנראה שבזמן שבאירופה ובמקומות נוספים היו עסוקים בלהחריב את עצמם לדעת בשלהי מלחמת העולם הראשונה, באוסטרליה פרחה ספרות ילדים פנטסטית והרפתקנית.
“הרפתקאותיהם המופלאות של ספלולון וכרבולון” מספר את סיפורם של שני פריגומים (תפרחות של עצי אקליפטוס) קטנים ששומעים מעוף קוקברה על קיומם של בני האדם החזקים והרעים והם מחליטים לצאת למסע כדי לפגוש בבני האדם “אבל רק מרחוק”. בדרך הם פוגשים המון חיות בר אוסטרליות, שודאי לא מוכרות לקוראים הישראלים, ונאלצים להתמודד עם הרוע שקיים בעולם (שמיוצג על ידי גברת נחש וחבר מרעיה), אך להתבשם גם מהטוב שמרעיפים עליהם צפרדעים, חרדונים ועוד שלל יצורים.
ההאנשה של חיות הבר ושל פרחי האקליפטוס ספלולון וכרבולון (במקור Snugglepot and Cuddlepie), יוצרת הומור מיוחד שעולה מהמפגש בין העולם הדמיוני לעולם המוכר שלנו; כשספלולון וכרבולון ממהרים, למשל, הם ניגשים לתחנת המוניות – שורה של קנגורוים שעומדים ומחכים – וכך מגיעים במהירות ליעדם; וכשהם מחפשים את מר חרדון, הם מוצאים אותו אצל הצלם, מדגמן פוזות שונות על רקע גזע עץ; ואת הרפתקאותיהם הם מסיימים במופע בידור של כוכבת החורש – תמר הינדי.
בנוסף, ההרפתקאות השונות מלווות באיורים משעשעים של גיבס, וגם הטקסט עצמו מתייחס לאיורים האלה – “… ולכן כרבולון דאג מאד. (אפשר לראות אותו מימין עומד על המעקה ומושיט ידים.)”
קשה לי לנבא האם ילדי ישראל יתעניינו בקלאסיקות אוסטרליות שכאלה, אבל אני בטוח שעם תיווך של ההורים (שיצטרכו להלהיב את חלקם לגבי המרחבים וחיות הבר של אוסטרליה הרחוקה), הם יוכלו להינות, לשפר את קריאתם, ללמוד קצת על טוב ורע ובעיקר – לפתח את הדמיון.
למבוגרים – אני ממליץ להכיר את ספרי “הרפתקה” ו”הרפתקה ראשונה”, כי גם ספרות ילדים (ואולי בעיקר) היא מפתח להבנה ולהכרה של תרבויות אחרות – במקרה זה, התרבות האוסטרלית.
אני, בכל אופן, נהניתי מאד.
ציטוט נבחר:
לאחר זמן מה הם נכנסו לכפר. שם הופתעו לראות עורך פריגומי כותב עליהם בעיתון שלו. עורכים פריגומים כותבים בדרך כלל מהסוף להתחלה, כי הם טוענים שכך זמן הקריאה מתארך ונדמה לקוראים שהם מקבלים כמות גדולה יותר של חדשות.
על הספר ברשת:
פרק ראשון מהספר באתר הרפתק ראשונה
טוב שכתבת שאתה לא מבין בספרות ילדים. לדעתי גם הספר הזה וגם הספרים האחרים ב”הרפתקה ראשונה”, שאמנם יפים מאוד לעין ומתורגמים היטב, משעממים נורא. העלילות שלהם אולי מעניינות ילדים באוסטרליה או באנגליה, אבל אין בהם שום הרפתקה של ממש, מין סיפורים “פרווה” כאלה, על חיות קטנות ולא מזיקות. חבל. סדרת “הרפתקה” לעומת זאת מצוינת.
היי nftzur,
אני אכן לא מבין בספרות ילדים (בתור ילד לא קראתי ממש ואין לי ילדים או אחים קטנים). כמובן שמדובר בעניין של טעם וכו’, ואני יכול להבין את הטענות שלך, אבל אני דווקא חושב שזה חשוב שתרגמו אותם. גם אם לדעתך מדובר בעלילות שמעניינות רק ילדים באוסטרליה או באנגליה, בעיני זה מבורך שמדף הספרים הישראלי יכיל גם גוונים כאלה.
הייתי רוצה שתהיה לנו גישה לכל ספרי הילדים שהשפיעו על תרבויות שונות בעולם. זה אולי לא תמיד יעניין את הילדים, אבל זה חשוב בעיני מבחינה ספרותית וחברתית.
אני לגמרי לא מסכימה איתך! אלה ספרים שמרחיבים את האופקים של הילדים, מהנים, משעשעים וגם מותחים.
בתי בת ה-6 מאוד אהבה את שלושת ספרי הרפתקה ראשונה שיצאו עד עכשיו – מועדון החתולים, פשטידת הפלא וספלולון וכרבולון. קראנו אותם בשקיקה ומחכים לספרים נוספים.
וגם אני נהניתי להקריא לה אותם.
את מועדון החתולים קראנו פעמים ולפשטידת הפלא אני בטוחה שעוד נחזור בשלב מאוחר יותר 🙂