1)  מהו הספר האהוב עלייך?

את המונוגמיות אני משאירה למציאות. בספרות  לא אסתפק  במאהב אחד !

 

2)  מהו ספר הילדים האהוב עלייך?

ספרות ילדים היא לדידי חלק בלתי נפרד מן הספרות , ובכל זאת  אציין את “המומינים” (טובה יאנסן ) ספר שהקוראת הבוגרת שבי אוהבת ומעריכה אפילו עוד יותר מן הילדה.

 

3)  מהו הספר האחרון שקראת?

שוב להסתפק באחד? בחודש האחרון  קראתי את:

רד, משה” – פוקנר.  קריאה רביעית שמנה יצאתי עם תגליות חדשות שהסעירו אותי. למשל, לראשונה שמתי לב ששום דמות אינה זוכה לתיאור חיצוני.

מוות רך מאוד“- ממואר יפה ומטריד של סימון דה בובואר על מות אמה.

הנער האבוד” – תומאס וולף ( ובהצלחה להוצאת “זיקית“)

שלשה ספרים שאת הנאתי מהם אני חבה גם לשלושה מתרגמים מעולים: אמציה פורת, מיכה פרנקל, עודד וולקשטיין.

 

4) איזה ספר גורם לך לתהות על מה המהומה?

בלשי הפרא” ( רוברטו בוליניו) . נדמה לי שאני ( ובעצם גם בנזוגי) היחידים שלא נפלו שדודים.  חשבנו שהמספר, בן דמותו של בוליניו, נרקיסיסט ופטפטן. פשוט השתאינו איך קוראים מן השורה צלחו את הספר (עב הכרס) הזה. האם בזכות הזיונים? ( בטח לא בשל הדיונים בכתבי עת לשירה – עמודים שלמים! כמשחק מקדים).

 

5) איזה סופר לא זכה להערכה מספקת?

יוסל בירשטיין. למעשה, כמו סופרים רבים, יצירתו מוערכת בידי יודעי דבר וכמעט שאינה מוכרת לקהל הרחב.

 

6) מיהו הסופר האהוב עלי?

ראו שאלה 1 ו-2. ובכל זאת, יש כמה סופרות שאני עפר לרגליהן: קלאריס ליספקטור, נטליה גינזבורג, דוברובקה אוגורשיץ, אליס מונרו.

 

7)  איזה ספר נתן לך השראה?

ספר האגדה“, לביאליק ורבניצקי. הבנתי שנחוץ ספר כזה – ובן זמננו – לילדים. ספרי “האגדות שלנו” הוא מחווה זעירה למיזם הענקים הזה.

 

8)  ספר עיון מועדף?

מזשיר” , מאת שמעון זנדבנק. גדולה וצניעות . דרך מענגת להדביק ולהידבק בחיידק אהבת השירה.

 

 

 

***

 

 שהם סמיט, 46, סופרת, סופרת ילדים, מתרגמת ומבקרת ספרות, כלת פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים תשס”ט, כלת פרס אקו”ם לספרות ילדים תשע”א. כתבה שלושה ספרים למבוגרים: ‘לבי אומר כי זיכרוני בוגד בי‘ (כתר) ‘הום סנטר‘ (ידיעות אחרונות), ‘טייק אווי: קומדיה שחורה בחדר הלידה‘ (כנרת זמורה ביתן),  ו-12 ספרים לילדים (ביניהם: ‘ירח נודניק‘, ‘מי שתה לי?‘, ‘אבא אכל דייסה‘ ו’ילד עיר‘ – שעליו כתבתי ביקורת כאן). ספר הילדים שלה “אות בבאר” יצא לאחרונה בהוצאת כנרת. 

לדף הפייסבוק של שהם סמיט לחצו פה

וכאן כתבתי ביקורת על הספר “פשטידת הפלא” מאת נורמן לינדזי בתרגומם של שהם סמיט ואמנון כץ