*) לקראת שבוע הספר הבא עלינו לטובה, אני אפרסם בתקופה הקרובה שאלונים בתדירות גבוהה – גם כדי שתוכלו לקבל המלצות מאנשים שאולי מעניינים אתכם, וגם כדי לתת לסופרים את הבמה ביום חגם (או בעצם בשבוע חגם).

1) מה הספר האהוב עלייך?

זו שאלה קשה, כמעט מכשילה. לבחור ספר אחד, אפילו שניים-שלושה, יהיה כמו להתכחש להתפתחות שלי כאדם במהלך השנים, כי כל אדם שהייתי בתקופות השונות של חיי התפעל ואהב והושפע מספרים אחרים. הילדה שבי, למשל, אוהבת עד היום את עליזה בארץ הפלאות ואת ספר האגדות הסיני היפה ששמו פרח מזמן מזיכרוני ואשר אויר בכישרון גדול בידי צייר בשם מהראג’ה. כנערה אהבתי את שירי ז’ק פרוור ואת שירי דוד אבידן ואת כתבי סרן קירקגור.

אחר כך הפכתי לאומניבורית של ספרים ובלעתי הכול, מאיין ראנד ועד יהודה עמיחי. כיום אני מצרפת אל החושים המשתתפים בחגיגה גם את חוש הביקורת ועל כן האהבות שלי זהירות יותר: אליס מונרו, אנדרה דובוס, דוד גרוסמן. עם תמר ועם אסף של גרוסמן אני מוכנה לרוץ בין רחובות ירושלים כמה פעמים שצריך…

2) מה הספר האחרון שקראת?

הספר האחרון שאני עדיין קוראת הוא לילה אחד, מרקוביץ מאת איילת גונדר-גושן.

3) איזה ספר גרם לך לתהות על מה המהומה?

כמבקרת ספרים שהיא גם סופרת, חידדתי את חוש הזהירות בבואי לכתוב על ספרים אחרים. לא בגלל מוראם של אחרים, אלא בגלל האהדה שיש לי לכותבות ולכותבים; בגלל היכרותי את מאות ואלפי שעות העבודה המושקעות בכתיבתו של ספר ובגלל הידיעה שדי בהבל פה של מבקר בהורדתה לטמיון של כל העבודה הזאת. זו גם הסיבה שבגללה אינני מחלקת ציונים לספרים בביקורות שאני כותבת, לא אם הוא טוב ולא אם הוא רע. אני סוקרת את הספר על פי הבנתי ועל פי טעמי ואם הוא רע בעיני כל כך אני מוותרת על הביקורת. לכן תשובתי לשאלה היא שיש הרבה ספרים שאני לא מבינה על מה המהומה, אבל לא אמנה כאן ולו אחד מהם…

4) איזה ספר לא זכה להערכה מספיקה, לדעתך?

 אולי הספר ‘ראש עקום‘ מאת נאווה סמל. הספר זרח בשמי הספרות ודעך מיד. אין לי כל ספק שההיעלמות הזאת, השביטית והלא-מוצדקת, מקורה ברוח הרעה הנושבת בשנים האחרונות על הספרות בארץ. חיי המדף של ספר, יהיה טיבו אשר יהיה, התקצרו באופן בלתי נסבל בגלל מבול הספרים היוצאים לאור דבר יום ביומו. ספר שורד בחנויות הספרים כשבועיים בסך הכול לפני שהוא נעשה לישן מפני חדש תוציאו. זהו מצב בלתי נסבל. מרוב רעש ומהומה לא רואים יותר את הספרים. יותר ויותר אנשים קונים 4 ספרים במאה ואחר כך אומרים “יש לי את הספר הזה בבית” ולא “קראתי את הספר הזה” ואכן, זה מה שקרה – הספר נעשה  לסחורה, למוצר, במקום לאכסניה תרבותית. תופס מקום על המדפים בבית ולא בלב.

5) מיהו הסופר האהוב עליך?

  ג’יימס ג’ויס, ברנרד מלמוד, דוד גרוסמן, קתרין הריסון, גבריאלה אביגור-רותם, אתגר קרת, ג’ון לה קארה, סטיבן קינג, אם למנות כמה.

6) ספר שנתן לך השראה?

סיפורים קצרים כגון ‘קריאת קיץ‘ של ברנרד מלמוד, סיפורי ‘דבלינאים‘ מאת ג’יימס ג’ויס.

7) ספר עיון מומלץ?

נכון לעכשיו, ‘קיצור תולדות האנושות‘ מאת יובל נוח הררי. זהו ספר משנה תודעה שנקודת הראות שלו רעננה ואינטליגנטית ביותר, למעט נטייה שוביניסטית מסוימת בהתייחסותו של הסופר לנשים בפרקי הספר השונים. כתבתי מאמר על הספר לעיתון 77, ובו הדגשתי את העניין הזה שהוא היחיד המעיב, לדעתי, על הספר ועל תרומתו הגדולה לקוראיו.

* את התמונה של עדנה שמש שמופיעה בעמוד הראשי צילמה סמדר כפרי

***

עדנה שמש, 59,  סופרת, מתרגמת, עיתונאית עצמאית ומבקרת ספרות. בימים אלה רואה ספרה ‘דיונות החול של פריז‘ בהוצאת הקיבוץ המאוחד. ספרה הקודם, ‘אמסטֶל‘, ראה אור גם הוא בהוצאת הקיבוץ המאוחד והיה בין המועמדים הסופיים לפרס ספיר ב-2008. סיפורה הקצר ‘ערבסקה’ זכה בפרס הראשון בתחרות הסיפורים הקצרים מאגן הים התיכון במרסיי, צרפת. בין השאר תרגמה עדנה שמש את הספר ‘חלומות מאבי‘, מאת ברק אובמה.

‘דיונות החול של פריז’ יוצג בדוכני הוצאת הקיבוץ המאוחד בשבוע הספר העברי. בימים ב’ וג’, 10 ו-11 ביוני 2013 הסופרת תחתום על ספרה בדוכן ההוצאה בכיכר רבין, החל מהשעה 19:00

 

dyunot_full

השקה ראשונה תיערך ל’דיונות החול של פריז’

בבית מיכל

רחוב הגר”א 10 ברחובות

ביום שישי, 7 ביוני 2013 בשעה עשר בבוקר:

השקת ספר חדש:

דיונות החול של פריז | עדנה שמש

ד”ר ורד אריאל-נהרי , חוקרת ומבקרת ספרות משוחחת עם עדנה שמש לרגל השקת ספרה החדש ‘דיונות החול של פריז’, ספרה השני של  שמש.  ספרה הראשון, ‘אמסטֶל‘, היה בין המועמדים הסופיים לפרס ספיר לספר ביכורים (2008). 

הכניסה חופשית

www.bet-michal.com