1) דיקנס נולד ב-7 בפברואר 1812 בפורסמות’, אנגליה. משפחתו הייתה אמידה ושלחה אותו לבית ספר פרטי, אבל כשהיה בן 12 אביו נשלח לכלא בעקבות אי תשלום חובות, וצ’רלס הוכרח לעזוב את בית הספר ונשלח לעבוד במפעל לייצור משחות נעליים כדי לעזור בפרנסת המשפחה. הוא עבד שם שלוש שנים, 10 שעות כל יום.
2) דיקנס החל את דרכו בכתיבה בתור עיתונאי. הוא כתב מאמרים לעיתונים The Mirror of Parliament ו- The True Sun. ב-1836 הוא נישא לקאת’רין הוגארט, בתו של אחד מעורכי העיתונים שעבד בהם. לזוג נולדו עשרה ילדים.
3) בהמשך 1836הוא פרסם את ספרו הראשון – מועדון הפיקווקים, שפורסם בהמשכים. הספר הצליח והפך את דיקנס לסופר מפורסם.
4) ב-1846 דיקנס היה ממייסדי ‘בית אוראניה’ (Urania Cottage) – בית לנשים ש”סרחו”, שאפשר להן ללמוד מימונויות שונות, לרוב מיומנויות ביתיות, וכך הן יכלו להשתלב מחדש בחברה.
5) הוא התעניין מאד בתחום ה”פראנורמלי” – כלומר תופעות ומקרים בלתי ניתנים להסבר בכלים מדעיים ורציונלים” – ואפילו קושר ל”מועדון השדים” הלונדוני (The Ghost Club), שעסק בחקירת תופעות מהסוג הזה. עם או בלי קשר – היה לו בבית חדר סודי שדלת הכניסה אליו עוצבה בצורת ספריה כך שלא ניתן היה להבחין שמדובר בדלת.
6) דיקנס גידל עורב בשם גריפ (Grip) כחיית מחמד, וכשהוא מת, ב-1841, הוא פחלץ אותו. אפשר לראות זאת כאן.
7) הוא סבל מהתנהגות טורדנית-כפייתית, והיה חייב לישון כשראשו מופנה לצפון. כשישן בבתי מלון, סידר את כל הרהיטים מחדש כך שיוכל לישון עם הראש לכיוון הנכון. הוא גם נהג להתקלח במים קרים.
8) דיקנס הפך לחבר טוב של הנס כריסטיאן-אנדרסן, וב-1857 אנדרסן הגיע לבקר את משפחת דיקנס לחמישה שבועות. הביקור הסתיים כשדיקנס כתב על המראה בחדר האורחים “הנס אדרסן ישן בחדר הזה במשך חמישה שבועות, שנראו למשפחה כמו שנים ארוכות!”
9) דיקנס ייצר כמות עצומה של כתבים לאורך חייו. הוא פרסם 15 רומאנים, כתב מאות סיפורים קצרים ומאמרים עיוניים, כתב מחזות, כתב מאות מכתבים וערך שני כתבי עת. הוא גם נהג להרצות ואפילו הוזמן לשם כך לארה”ב.
10) בשנת 1858 הוא נפרד מאשתו קת’רין, והחל בקשר עם השחקנית אלן טרנן. הקשר נמשך עד מותו משבץ ב-9 ביוני 1870. הוא נקבר בחלקת המשוררים בכנסיית ווסטמינסטר.
מספריו: מועדון הפיקווקים, אוליבר טוויסט, חייו והרפתקאותיו של ניקולס ניקלבי, בית ממכר עתיקות, בארנבי רודג’, דיוויד קופרפילד, בין שתי ערים, ציפיות גדולות, דוריט הקטנה, זמנים קשים, דומבי ובנו, צומת מאגבי.
תודה! והמחווה הזאת בסאותפארק הייתה נהדרת.
על אלן טרנן אומרים שהייתה הבסיס לדמותה של אסטלה בתקוות גדולות.
ואת הכלא שאביו ישב בו אפשר לפגוש בדוריט הקטנה ובדייוויד קופרפילד.
אפרופו דייוויד קופרפילד, שם אשתו דורה מתה מהר מאוד ולאור זה נדהמתי קצת לעכל את המציאות שבה לא רק שנישואי הזוג דיקנס היו ארוכים הרבה יותר, נולדו להם לא פחות מעשרה ילדים!
לי, תודה רבה על התגובה מאירת העיניים!
ודבר נוסף שאני רוצה להגיד לך כבר כמה זמן. אין אפשרות בבלוג לעשות לייק לתגובות, אבל אני קורא ונהנה מכל התגובות שלך, אז אני רוצה לחזק את ידייך ולעודד אותך להמשיך גם אם את לא רואה שאני מגיב לזה (כי לפעמים אין מה להגיב. אולי אני צריך לכתוב במילים “לייק”).
אוי נפלא. במיוחד העורב ומועדון השדים…
תודה רבה Someone
תודה! והמחווה הזאת בסאותפארק הייתה נהדרת.
על אלן טרנן אומרים שהייתה הבסיס לדמותה של אסטלה בתקוות גדולות.
ואת הכלא שאביו ישב בו אפשר לפגוש בדוריט הקטנה ובדייוויד קופרפילד.
אפרופו דייוויד קופרפילד, שם אשתו דורה מתה מהר מאוד ולאור זה נדהמתי קצת לעכל את המציאות שבה לא רק שנישואי הזוג דיקנס היו ארוכים הרבה יותר, נולדו להם לא פחות מעשרה ילדים!
לי, תודה רבה על התגובה מאירת העיניים!
ודבר נוסף שאני רוצה להגיד לך כבר כמה זמן. אין אפשרות בבלוג לעשות לייק לתגובות, אבל אני קורא ונהנה מכל התגובות שלך, אז אני רוצה לחזק את ידייך ולעודד אותך להמשיך גם אם את לא רואה שאני מגיב לזה (כי לפעמים אין מה להגיב. אולי אני צריך לכתוב במילים “לייק”).
גם אני מאז פייסבוק מצאתי את עצמי מחפשת כפתור לייק לתגובות… אבל עדיין אין תחליף לתגובות ודיון בתוך הבלוגים עצמם. אז ידיי מחוזקות ואמשיך 🙂