השאלון עם תמרה אבנר

1) מהו הספר האהוב עלייך?

וואו, קשה. אני מתאהבת בקלות… בשנה- שנתיים האחרונות אהבתי מאוד את “המדריך למצית בתי הכותבים בניו אינגלנד” מאת ברוק קלארק – היתולי, ארס פואטי ודן בין השורות בשאלת האמת והבדיה ביצירה, את “עין החתול” של מרגרט אטווד, “איך לצייר איש מת” של שרה הול הבריטית, ובראש – “סטונר” של ג’ון ויליאמס – יצירת מופת שהיה לי עצוב לסיים את קריאתה ושבוודאי עוד אשוב אליה.

2) מהו ספר הילדים האהוב עליך?

סומכי‘ של עמוס עוז, מספר על דמותו של הילד עמוס קלאוזנר, כפי שמתוארת ב”סיפור על אהבה וחושך“. עמוס עוז לילדים. לילדים שלי אהבתי לקרוא את “גו’רג’ הקוף הסקרן והאיש בעל הכובע הצהוב”.

3) מה הספר האחרון שקראת?

אשמת הכוכבים” מאת ג’ון גרין. הומור מר- מתוק, ציני ונוגע ללב בעת ובעונה אחת.

4) איזה ספר גרם לך לתהות ‘על מה המהומה’?

כל הספרים של פאולו קאולו – “האלכימאי” ואחיו, שמצאתי אותם קיטשים להחריד, וגם רבי המכר של חאלד חוסייני  וביניהם “רודף העפיפונים” – העלילה צפויה וידועה מראש וחוץ ממנה אין ביצירה שום חידוש. מצ’עמם.

5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?

הדו”ח של ברודק” מאת הבמאי הצרפתי פיליפ קלודל ובתרגומו הנהדר של שי סנדיק. כתוב למופת ומטלטל עד עמקי הנשמה. מצאתי את עצמי נותנת אותו במתנה במשך שנה שלמה לכל הסובבים אותי מרוב התלהבות.

6) מיהו הסופר האהוב עלייך?

נטליה גינזבורג (ככה זה קרה) וארי דה לוקה האיטלקים מושלמים בעיניי. טוני מוריסון האמריקאית (העין הכחולה), אלפרידה ילינק זוכת פרס נובל האוסטרית הכותבת באיפוק וביובש שמרעידים את הלב (הפסנתרנית) ומרגריט דיראס הצרפתייה. נבחרת בינ”ל לא רעה שאליה מן הראוי להוסיף את המשוררים הפולנים האהובים עליי צ’סלב מילוש וויסלבה שימבורסקה. ואם כבר משוררים – יהודה עמיחי, כמובן.

7) ספר שנתן לך השראה?

אני זוכרת במיוחד את “אל תיגע בזמיר” מאת הרפר לי האמריקאית שעוסק בבעיה הגזעית בשנות השישים באלבמה, ארה”ב. קראתי אותו בנעוריי והוא הותיר בי רושם עז. בעשור האחרון “לא עכשיו, לא מכאן” מאת ארי דה לוקה, שסגנונו נתן לי השראה ודרבן אותי לכתיבת הרומן שלי “התנתקויות“.

8)ספר עיון מומלץ?

הלב הנבון” של ג’ק קורנפילד – מדריך לעקרונות האוניברסאליים של הפסיכולוגיה הבודהיסטית; “המסע בחלל הפנוי” מאת  דב אלבוים; מסע אישי מרתק העוסק בשאלות יסוד קיומיות יהודיות ואמוניות;

כוחו של הרגע הזה” מאת אקהרט טול השוודי, שכל קריאה בו מחדדת אצלי את התודעה ומרגיעה את הנפש.

***

תמרה אבנר, 45, סופרת, משוררת ובעלת תואר שני במשפטים, שימשה שנים רבות כקצינה בכירה (סגן אלוף) בפרקליטות הצבאית. במסגרת תפקידה האחרון, הייתה מופקדת על טיפול בכל תביעות הנזיקין של פלסטינים בעזה ובגדה. היא פרסמה שלוש אסופות שירה (‘להיאחז במים‘ בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ‘שירים באור מלא’ בהוצאת עם עובד ו’עד פתח הגן’ בהוצאת אבן חושן) וסיפורים קצרים במסגרת תחרות הסיפור הקצר של עיתון “הארץ”. בשנת 2009 הוציאה לאור את רומן הביכורים שלה “התנתקויות” (הוצאת זמורה-ביתן) ובימים אלה יוצא ספרה השני “שקרים מהבוידעם” בהוצאת מטר. 

שקרים מהבוידעם

 

 

 

 

 

 

 

2 תגובות

  1. לי עברון-ועקנין 29 במאי 2013 ב- 10:42 - Reply

    מעניינת! היה כיף להכיר. ותודה שהזכרת לי את סומכי הנהדר. שקראתי אותו לראשונה על הרצפה בסטימצקי הגדול (שכבר אין, נדמה לי) בדיזנגוף.

  2. שושנה קירש 18 בנובמבר 2015 ב- 0:56 - Reply

    שמחתי לראות שיש לנו אהבות דומות. בשאלון שלי גם ציינתי את מרגריט דוראס , “אל תיגע בזמיר” ואת “ככה זה קרה” של נטליה גינזבורג וכמובן ארי דה לוקה כאחד הסופרים האהובים עליי. ואם באיטלקים עסקינן כדאי לך להתעניין ב”ימי הנטישה” של אלנה פרנטה. כמה מן ההמלצות שלך מעולם לא קראתי: “סטונר” , “עין החתול” ו”הדוח של ברודק” , ואשמח להתעניין בהם תודות לך.

    שושנה קירש

השאירו תגובה