השאלון עם ענבל אשל כהנסקי*

* השאלון יתמקד הפעם רק בספרי שירה לבחירתה של ענבל.

1) מהו הספר האהוב עלייך?

ספר השירה האהוב עלי הוא “שירים” מאת סאאפו בתרגומו הקלאסי של יורם ברונוסקי (בהוצאת ספריית הפועלים) ובאותה מידה “מישהי, אני אומרת תזכור אותנו” בתרגומו הרענן של שמעון בוזגלו (בהוצאת אבן חושן). קולה הצלול של המשוררת היוונית מלסבוס מגיע אלי דרך מרחבי הזמן והמקום האדירים ללא מחסום. מתוך הכרה בכוחה ובחופש של אשה לאהוב ולחשוק בחיים עצמם.

2) מהו ספר הילדים האהוב עליך?

“ציפור הנפש” מאת מיכל סנונית (הוצאת עברית לילדים). כילדה רגישה הנפגעת בקלות ולעיתים קרובות, כילדה מבודדת מתבודדת ובודדה, מצאתי את מגרות הנפש הטובות שנתנו לי מקום מכיל לזעם והתסכול.

3) מהו הספר האחרון שקראת?

“מפה לפה” מאת ענת לוין (בהוצאת קשב) זהו ספר קטן עם שירים גדולים העוסקים בין השאר במורכבות של האהבה בין נשים ובנותיהן. מצאתי בספר הרבה נקודות של דמיון ושוני מול חיי. לדעתי, זה דבר המעיד על אוניברסליות הספר היפה הזה.

4) איזה ספר גרם לך לתהות ‘על מה המהומה’?

ספר שיריה האחרון של רחל חלפי “ספר היצורים” (בהוצאת הקיבוץ המאוחד). לטעמי, כבר נס ליחה של המשוררת המוכשרת הזאת. אוסיף ואציין שלמשל ספרה “אהובת הדרקון” (בהוצאת הקיבוץ המאוחד) הוא ספר מאד חזק ומלא תשוקה עוצמתית, בעיני.

5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?

ספר השירה שהיה צריך לקבל הרבה יותר תשומת לב והערכה הוא ספרה הראשון של דנה גולדברג “אלמוגים כתומים” (בהוצאת קשב) ספר שירה עדין אבל ישיר מאד. בשיריה מתוארים חוסר השלמות שישנם בקשרים אנושיים ובעיקר בקשרים רומנטיים, בהם צד אחד משתוקק או זקוק יותר לקשר. זה ספר ביכורים נהדר וצר לי מאד שלא זכה לחשיפה הראויה לו.

6) מיהו הסופר שהכי השפיע עלייך?

המשוררת האהובה עלי היא יונה וולך. כל כך הרבה נכתב על המשוררת הגדולה הזו בשנים האחרונות. כל שאוכל להוסיף הוא מה היא יונה וולך בשבילי. יונה היא אשה בעלת אישיות קיצונית וכתיבה קיצונית. כלומר, היא כתבה מתוך מצבי רוח ותודעה בעלי שיאים של עומק ואופל כמו גם בשיאים של אושר וקלילות. אך לא בהסח הדעת, אלא מתוך תפיסה מגובשת על המציאות המגדרית לשונית בשפה העברית. אני מוצאת אותה מרתקת מאד על שום זאת.

7) ספר שנתן לך השראה?

“תת ההכרה נפתחת כמו מניפה” מאת יונה וולך (בהוצאת הקיבוץ המאוחד). זוהי אסופה מקיפה מתוך ספריה של יונה וולך שהאירה את עיני לעוצמה שבמילים, לטובה ולרעה. ולדרך בה ניתן להעביר את נקודת המבט שלי על המציאות והדמיון ככותבת כאשה וכשונה- מכותבים גברים ודומים.

8) ספר עיון מומלץ?

ספר עיון שאני ממליצה עליו הוא “מי מפחד מוירג’יניות” בעריכת תמר משמר (הוצאת עיתון 77).

השירים והסיפורים מופיעים בספר תחת זכוכית מגדלת ביקורתית. הם מגוונים מאד בעמדות הסובייקט שלהם ביחס לתרבות הגברית השלטת. הכותבות מתבטאות, בין השאר, על יחסים בין המינים, יחסי נשים, זהויות מגדריות, אוטו-ארוטיקה, וחלקן משקללות גם מעמד כלכלי-חברתי ושיוך אתני בכתיבתן. רבות מהמשתתפות מבטאות חתרנות או ביקורתיות ביצירתן, נראה, לפי תמר משמר, שהתופעה המעניינת במיוחד היא העמדה הפמיניסטית הלא מסתתרת ולא מתנצלת של כמה מהמשוררות שהחלו פרסומן או חידשו אותו בעיקר בעשור הקודם.

 ***

 ענבל אשל כהנסקי, 35, משוררת, בעלת תואר ראשון במדעי ההתנהגות, בוגרת סדנאות שירה בהנחיית המשוררים יקיר בן משה וליאת קפלן, אגי משעול, וענת זכריה והנחתה סדנאות שירה בקבוצות המשוררים העצמאיות  “קסת” “און” ו”אלף”. ספר שיריה הראשון ‘פראי היום‘ יצא לאור בהוצאת “כרמל” בשנת 2009. לאחרונה יצא ספר השירה השני שלה ‘סמאל אהובי‘ (סמאל הוא אחד משמותיו של השטן במקומות יהודיים) בהוצאת “פרדס”.

ענבל מתמודדת עם תסמונת  נוירולוגית-מוטורית  נדירה “אסנשל מיוקלונוס”, שמאופיינת בתנועות בלתי רצוניות שפירות בכל הגוף ומלוות לעתים ברעד ועוויתות.