ביקורת ספרים: פַּרְנָסוּס על גלגלים/ כריסטופר מורלי

 בקצרה (מתוך גב הספר):

אם יש ספר אחד שכאילו נכתב במיוחד לשיפור האקלים החברתי-פוליטי הנוכחי בישראל, הספר הזה הוא “פרנסוס על גלגלים”. מדובר בקלאסיקה שנונה משנת 1917 מאת הסופר האמריקאי כריסטופר מורלי.
איך יכול להיות ספר שמתאר הרפתקה קצבית על סוסים ב”קאנטרי” האמריקאי הישן לשקף אותנו היום? את זאת תגלו במהלך הקריאה בספר, שאותה איננו רוצים לעכב עוד: אנו בטוחים שהיא תגרום לכם הנאה, תעורר חיוך גדול ומצב רוח חיובי ואולי אף תספק כלים להתמודדות עם ההווה. לא במקרה הוא אחד הפריטים האהובים בספרייתו של הביבליופיל המושבע.
מה עוד תמצאו בספר הזה מבלי שנגלה לכם את עלילתו? הרבה תשוקה לספרים, קלילות ספרותית, תבונה, הומור והתייחסות חסרת תקדים למעמד האישה, לחופש האדם ולעצמאותו. החיונית
אנו מקווים שתיהנו מהספר כפי שאנחנו נהנינו בקריאה ראשונה, שנייה ואף שלישי.!
תרגם מאנגלית: יהונתן דיין.

הוצאת זיקית היא הוצאת ספרים עצמאית ובלתי תלויה, אשר מפיצה את ספריה בחנויות פרטיות ועצמאיות בלבד. ספרי ההוצאה מתומחרים במחיר אחיד של 50 ש”ח.
עורכי ההוצאה: שירה חפר ואוריאל קון.

על המחבר:

כריסטופר מורלי נולד ב-1890 בהאוורפורד שבפנסילבניה. הוא למד באוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה, שם פרסם את ספר השירה “החטא השמיני” והכיר את הנערה האמריקאית הלן פיירצ’יילד שעמה חזרה לניו יורק; במקביל קיבל תפקיד כעורך וכפובליציסט בהוצאת דאבלדיי האגדית.

בשנת 1917 עבר מורלי לפילדלפיה ובמשך שנתיים היה העורך הראשי בעיתון נשים חשוב. באותה שנה פרסם את ספר הפרוזה הראשון שלו פרנסוס על גלגלים. הצלחתו של הספר הייתה כה גדולה עד שמורלי כתב לו מייד ספר המשך.

ב-1920 החל מורלי לכתוב טור בניו יורק איבנינג פוסט וטייל ברחבי ארה”ב כעיתונאי. הוא ייסד את ה- Saturday Review of Literature, ערך מהדורות של ה- Bartlett’s Familiar Quotations, היה מייסד ה- Book-of-the-Month Club ושל מועדון הספרים Baker Street Irregulars. ספרו “קייטי פויל” עובד לסרט שזכה בפרס האוסקר. על מורלי נאמר שהמועדנוּת וההומור הייוחדיים שלו בעלי אופי “בריטי”. הדי כתיבתו נשמעו אצל סופרים רבים, מקינגסלי אמיס ועד לטום וולף. מורלי מת בשנת 1957 והספיק להותיר אחריו מורשת של יותר ממאה ספרים.

דעתי:

 פַּרְנָסוּס הוא שמו של הר ביוון שידוע כמשכנם של אפולו (אל השמש, האור, הנבואה, הרפואה, המוזיקה והאומנות) ושל המוזות במיתולוגיה היוונית; הסופר האמריקאי כריסטופר מורלי בחר בו להיות משכנם של נציגי המוזה והאמנות המודרניים – הספרים; וכך, בראשותה של עקרת בית לשעבר בשם הלן מק’גיל וכשהוא מחובר לגלגלים ולסוסה בשם פגסוס (סוס מכונף מהמיתולוגיה היוונית), נודד ארון הברית הזה המכונה פַּרְנָסוּס ברחבי ניו אינגלנד ומציע לאיכרים מזור שירפא אותם מבורותם ויעשיר את שיגרת חייהם.

 

אומר זאת בקצרה – “פַּרְנָסוּס על גלגלים” הוא הספר החמוד ביותר שיצא לי לקרוא מעודי. לא עולה בדעתי שום ספר שהיה כה כיפי וקליל, ועם זאת איכותי ומעורר השראה.

עלילתו פשוטה מאד – דמות צבעונית בשם מר מיפלין נדד עם קרון ספרים (להלן פַּרְנָסוּס) ברחבי ניו אינגלנד עד שעייף והחליט לנסות ולמכור אותו לסופר מקומי נודע בשם אנדרו מק’גיל. אחותו של אנדרו, הלן, שגרה עם אחיה זה 15 שנה, בטוחה שאחיה ירצה לקנות את הקרון ולצאת איתו למסע שישאיר אותה בגפה, ומחליטה לקנות אותו בעצמה. מכאן היא יוצאת למסע הרפתקאות קטן וקצר של כמה ימים שבו היא לומדת על אנשים, על ספרים ובעיקר על עצמה.

אבל הכוח של הספר הוא לא בעלילה הפשוטה והתמימה שלו, אלא בתמה ששזורה בו לכל האורך והיא – אהבת הספרים. המסע של גברת מק’גיל יחד עם מר מיפלין, הסוסה פג (פגסוס) והכלב בוק (על שם בוקאצ’ו) בצפון מזרח ארצות הברית מצליח להיות רומנטי ושובה לב בלי ליפול לקיטש.

נכון, מבחינה ספרותית אולי לא מדובר ספר גדול – העלילה כאמור פשוטה כמעט כמו בספר ילדים והדמויות עצמן לא עמוקות ועגולות במיוחד – אבל זה ספר פשוט ויפה , או פשוט יפה.

ועם זאת, למרות הפשטות שלו, יש בו גם כמה מגמות מהפכניות כמו למשל  קריאה לשחרור נשי (גם אם מוגבלת) בדמותה של גברת מק’גיל, עקרת בית בת 40 שבוחרת לצאת בעצמה למסע (בניגוד לדעת הגבר המרכזי בחייה – אחיה – שמנסה לסכל את תוכניותיה) וחוגגת את עצמאותה; או כמו הבחירה בדמויות שיגרתיות ולא הירואיות – אנשים מעל גיל 40, לא יפים וחסרי מעמד – והפיכתן לגיבורות הספר.

 

ולבסוף, אי אפשר לכתוב על ” פַּרְנָסוּס על גלגלים” בלי להתייחס להוצאת ‘זיקית’ בעריכת שירה חפר ואוריאל קון שזהו ספרה הראשון. בזמן כתיבת שורות אלה כבר יוצא ספרה הרביעי של ההוצאה לאור (חייו המשונים של אלברט נובס”) וממשיך את המגמה שעמדה בבסיס החזון של העורכים – תרגום יצירות חשובות מהספרות העולמית שהמו”לים הותיקים בחרו להתעלם מהן, והנגשתם לקורא הישראלי, תוך תקווה ליצירת שיח ספרותי וקהילת קוראים סביב ספרי ההוצאה.  

הבחירה אפוא ב”פַּרְנָסוּס על גלגלים” כספרה הראשון של ההוצאה מוצלחת במיוחד. חפר וקון רוצים לשייט בין הקוראים הישראלים בפרנסוס המטאפורי שלהם, להטיף לקריאת ספרים איכותיים, להרחיב את הידע של הקוראים ולשבח את טעמם.

על מידת הצלחתם במשימה הזאת נוכל ללמוד רק בעתיד, אבל בינתיים לפחות הרווחנו את אחד הספרים הכיפיים והחמודים שנכתבו מאז ומעולם (חבל שאין קטגוריה כזו בפרס נובל). אם הוא יקבל את החשיפה המתאימה, אין לי ספק שהוא יכול להפוך ל”רב המכר המפתיע” של השנה הקרובה ואני יכול רק לקוות שכך יקרה.

 מומלץ ביותר.

 

 

ציטוט נבחר:

“ידידיי,” אמר מר מיפלין,  “אתם זוכרים את הבדיחה של אייב לינקולן על הכלב? אם נקרא לזנב ‘רגל’, אמר אייב, כמה רגליים יש לכלב? חמש, אתם עונים. לא, אומר אייב, כי האמירה שזנב הוא רגל אינה הופכת אותו לרגל. ובכן, רבים מאתנו נמצאים במצבו של זנב הכלב. העובדה שאנו נקראים אנשים אינה הופכת אותנו לאנשים. אין יצור עלי אדמות שרשאי לקרוא לעצמו בן אנוש אם אינו מכיר ספר טוב אחד לפחות.”

על הספר ברשת:

 יעד בירן, הארץ

יותם שווימר, וואיינט

אתר ‘אנשי הספר’

10 תגובות

  1. צור ארליך 17 באפריל 2013 ב- 22:54 - Reply

    אני מצטרף לשבחים. והנה צמד ביקורות עלהספר, שהופיעו שתיהן יחד במוסף ‘שבת’ של מקור ראשון: http://musaf-shabbat.com/2013/01/18/%D7%A0%D7%A1-%D7%9E%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%A7-%D7%91%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93-%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%93%D7%94%D7%9F-%D7%A7%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%9A/

  2. יותם שווימר 18 באפריל 2013 ב- 9:24 - Reply

    יופי של רשימה, מסכים איתך לחלוטין. גם העובדה שמדובר בספר מהנה כל כך לקריאה אינה דבר של מה בכך.

  3. yarinkat 18 באפריל 2013 ב- 10:15 - Reply

    תודה רבה יותם!
    ותודה גם לצור על התגובה שלו.

  4. […] מורלי, היה מלא חיים, קליל ובעיקר כיפי (כפי שכתבתי כאן), "הנער האבוד" הוא כבר הרבה יותר לירי, פואטי […]

  5. אבי 24 בנובמבר 2013 ב- 15:41 - Reply

    זה באמת ספר קטן וחמוד, לא הייתי מגדיר אותו בתור הכי שקראתי ,בשום קטגוריה, אבל הוא בהחלט ספר מהנה וקל לקריאה (שעה- שעה וחצי מקסימום) שעושה אך טוב על הנשמה.

    הייחוד שלו לדעתי הוא לא בהיותו סיפור אהבה בין גבר לאישה, ולא בהיותו סיפור אהבה בין בני אנוש לספריהם ואפילו לא באיזכור ניצני הסופרג’יזם שבו – אלא בהיותו ספר של טרום מלחמות עולם, ספר המעלה ניחוח של עולם נאיבי שהיה ואיננו עוד, עולם של טבע כפרי פשוט ואיכרים מסבירי פנים, עולם של בתי כלא נעימים ושוטרים חביבים, מושלי מדינה שיורדים אל העם ומבשלות כפריות מצוינות.
    אפילו שלושת הנוודים פורעי החוק שכמעט פגעו בגיבורת הסיפור השמנמונת הם הרבה יותר הקלברי פין מאשר הם ג’ק המרטש

    ויחי הסוף טוב הכל טוב!

  6. […] 2) פרנסוס על גלגלים/ כריסטופר מורלי […]

  7. יסמין 1 בינואר 2014 ב- 21:22 - Reply

    גם ביקורת חברתית וגם בלי עוולות שמחרבות לך את היום. סוכריה אמיתית.

  8. […] שלושה ספרים במקביל. "שתיים דובים" של מאיר שלו, "פרנסוס על גלגלים" הנהדר של מורלי ו"כוכב השטן" – ספר מתח משובח […]

  9. רוזנברג מרגיטה 7 במרץ 2014 ב- 9:53 - Reply

    במידה רבה זה מזכיר את ספרו הקטן של יגאל גודקוב. לפני שנתיים הוא הוציא ספר שנקרא “ישראל הרפד”. בהוצאה עצמית. אזלו כל העותקים. הקריאה בספר ממש מזכירה את הקריאה בפרנסיס. עונג של קריאה.

  10. […] קראתי את ״פרנסוס על גלגלים״, גם הוא של מורלי, שמשאיר רושם עז גם אחרי 100 שנים. כמעט […]

השאירו תגובה לבטל