1) מהו הספר האהוב עלייך?

לתולעת ספרים מדופלמת כמוני קשה להחליט על ספר אהוב אחד. בכל תקופה בחיי אספתי כמה ספרים כאלה.  אם אני מוכרחה לבחור, ‘פצפונת ואנטון‘ ו’אורה הכפולה‘ של אריך קסטנר, שהשפיעו עלי מאוד בילדותי, הציתו את דמיוני  וסייעו לי לנדוד למקומות אחרים וחיים אחרים. היום אהובים עלי במיוחד ספריה של נטליה גינזבורג, והנובלה ‘ככה זה קרה‘ בפרט. כתיבה מדוייקת, פוסעת בזהירות מעל תהומות הנפש.

2) מהו ספר הילדים האהוב עליך?

כמובן, אורה הכפולה. כבוגרת, אני יכולה להעריך את ההומור האירוני הדק של קסטנר, את הריאליזם הפסיכולוגי העדין שלו, ואת חוסר החנופה שבכתיבתו לילדים.

3) מה הספר האחרון שקראת?

סטונר של ג’ון ויליאמס, שהוא בית ספר לכתיבה. הסופר מפליא להתגלם בדמותו של סטונר, מרצה אפרורי לכאורה, אכול החמצות, שכל חיותו נובעת פנימה, אל תוך נפשו. היא אינה נראית אלא בעיני אהובתו,  שאת אהבתם אינו יכול לממש.

4) איזה ספר גרם לך לתהות ‘על מה המהומה’?

חמישים גוונים לסוגיו. נחשפתי לפרק שפורסם באחד המוספים, ובעיני,  זוהי מהומה על לא מאומה. גרוע מזה, זהו חפץ נחות לעינוג ומציצנות זולים שמתחפש לספרות. צר לי שספרות אמיתית, לרוב אינה מעוררת מהומות כאלה.

5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?

יש רבים כאלה. החברה ממתגת ספרים וסופרים בדיוק כמו כל מותג ומוצר אחר. ספר בינוני של סופר מוכר יזכה להתייחסות רבה יותר מספר מעולה של מישהו לא ידוע. ובגלל כמות הספרים העצומה הנשפכת לשוק, ספרים טובים יכולים להבלע. אחד כזה הוא  “האמיתית” של שנדור מאראי, סופר הונגרי שזכה להכרה בעולם רק לאחר מותו הטראגי. ב’האמיתית’  שיצא בהוצאת ‘כתר’, כותב מאראי את החיים הפנימיים של דמויותיו הנעות במסיכות של בורגנות וחקים חברתיים. החיים  האמיתיים נסתרים כמי תהום, אך כלואים כמותם. הכתיבה של מאראי, שנכתבת כמו על חודו של סכין, חורכת את הנפש.

6) מיהו הסופר האהוב עלייך?

כמה וכמה סופרים אהובים עלי. אני נוטה להחליף אותם עם כל ספר אהוב שאני קוראת, אבל אם אמיין באכזריות ישארו שלושה: אנטון צ’כוב, דוד פוגל, קלריס ליספקטור. והרביעית, שאני מוכרחה לציין אותה היא מרגרט אטווד. ומיד צצה חמישית…

7) ספר שנתן לך השראה?

“כמו” של אלי סמית בהוצאת בבל. בין אלפי הספרים שקראתי, ורבים השפיעו עלי ועוררו השראה, הספר הצנוע הזה הפעים אותי. גם בדרך הכתיבה המיוחדת, האניגמטית, וגם בצניעות שלו. כך צריך לכתוב, לדעתי. מתוך צניעות גמורה.

8)  ספר עיון מומלץ?

 אני קוראת הרבה יותר ספרי פרוזה  מספרות עיונית. אבל מפעם לפעם צץ ספר כזה שאי אפשר לעמוד בפני קסם חוכמתו הפשוטה. אחד כזה שקראתי לאחרונה היה “יופי ואובדן במוות בונציה” מאת שי טובלי (הקיבוץ המאוחד) .קראתי אותו בשנית, בגלל חיבתי הרבה לספרו של תומס מאן, וזוהי מסה יפיפיה אודות הקשר שבין הדעיכה התרבותית המיוצגת בספרו של מאן לבין הגעגוע אל היופי השלם, הנפשי והפיסי בתרבות יוון העתיקה, שאבדה גם היא.

***

אסתי ג’ חיים היא סופרת, זוכת פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 2003. ספריה זכו לביקורות משבחות וסיפוריה תורגמו לשפות שונות. ספרה החמישי, “אנשי פינות” שזכה למענק עידודו יצירה מ’אקו”ם’, יצא לאור בימים אלה בהוצאת כינרת זמורה ביתן.