בקצרה (מתוך גב הספר):
דוד המלך לא היה ג’ינג’י * גן עדן נמצא במזרח התיכון * חוה לא אכלה תפוח * משה לא שט בתיבה על היאור (וגם לא גמגם) * מי שמאמין כן מפחד * גברים לא צריכים לשלוט בנשים * ומי היה איליה גרומובניק?
מה באמת אנחנו יודעים על התנ”ך, על ההיסטוריה היהודית, על אמונות היהדות ועל מנהגי ישראל? לאוצר הידע היהודי שלנו התגנבו לא מעט טעויות ושיבושים. חוה לא אכלה תפוח מזמין אותנו לנכש את הטעויות הללו. זוהי עצת אחיתופל (שהיא בכלל עצה מצוינת).
על המחבר:
הרב חיים נבון מכהן כרב קהילה במודיעין ומלמד יהדות במוסדות שונים ברחבי הארץ. כתב שישה ספרי עיון בנושאי יהדות, בהם הגדר הטובה, נאחז בסבך וגשר בנות יעקב, וכן את הרומן 831.
דעתי:
אוסף חביב ומלמד של טעויות נפוצות בענייני יהדות שהרב חיים נבון מציג ומסביר מדוע הן אינן נכונות. ברבים מהמקרים הפרשנות של נבון אכן מאירת עיניים, אך בחלק מהמקרים הוא נוטה לאמירות כלליות כמו “היהדות אומרת ש…”
הרב חיים נבון
כשבפועל הוא מביא את דבריו של פרשן אחד עם דיעה אחת שמתאימה לטיעונו. בנוסף חלק מהטעויות לא כל כך “נפוצות” כפי שהספר מבטיח ונראה שהן נכנסו לספר כשנתגלה לרב נבון שקשה להגיע למספר 101 (למשל “קין והבל הם אבות האנושות”, “אלוהים הוא אהבה” או “במדינת הלכה יחתכו ידיים של גנבים”).
חלק מהסבריו של הרב גם לא תמיד משכנעים כמו למשל במקרה שהוא מנסה להסביר מדוע היהדות יכולה לדור בכפיפה אחת עם דמוקרטיה, או כאשר הוא מדבר על השחיטה היהודית שאינה בגדר צער בעלי חיים (אני מסכים שאולי השחיטה היהודית לא יותר גרועה מאחרות. אבל קשה לדבר על שחיטה שהיא לא צער בעלי חיים).
אך למרות כל זאת מדובר בספר מחכים ומשעשע שעושה סדר בכל מיני אמירות שאנחנו שומעים במהלך החיים בהקשר של יהדות ומעמיד דברים על דיוקם.
ציטוט נבחר:
“מיסיונרים נוצרים שנדדו בין העמים הפגאניים של מזרח אירופה, ניסו לתרגם את התנ”ך לעולם המושגים שלהם. את אליהו הנביא הם תיארו כאל למחצה, הדוהר בשמים על מרכב אש ושולח לארץ ברקים ורעמים. למעשה הם תיארו את אליהו כבן דמותו של האל הסלאבי פרון. עד היום, בארצות סלאביות מסוימות, ידוע אליהו הנביא בתור ‘איליה גרומובניק’ – ‘אליהו הרועם'”
על הספר ברשת:
אבי לבקוביץ, סוכן תרבות
צופיה הירשפלד, Ynet
גדי איידלהייט, שבוע הספר
השאירו תגובה