בקצרה (מתוך גב הספר):
אבסורדיסטן היא סאטירה שנונה על האוליגרכיה הרוסית החדשה כמו גם על אורח החיים האמריקני, על המשותף לשתי המדינות: מגלומניה, תרבות צרכנית ותאווה לנצל מדינות קטנות. עטו המושחז של שטיינגרט לועג לכולם: רוסים, אמריקנים, יהודים, נוצרים, מוסלמים וקווקזים.
מישה ויינברג, המכונה ביס דדי, בנו של אוליגרך רוסי, אוהב אוכל ושתייה בכמויות, תרופות הרגעה ומוזיקת ראפ. הוא בוגר גאה של אקסידנטל קולג’ בנושא רב-תרבותיות, ומאוהב בבחורה לטינית מדרום ברונקס, ובעיר ניו יורק שבה בילה 12 שנה מחייו ואליה הוא שואף לחזור. אלא שבסנקט פטרבורג רוצח אביו המאפיונר איש עסקים אמריקני מאוקלהומה, ואחר כך גם נרצח בידי שותפיו הגנגסטרים, ובשל מעללי אביו מסרבים שירותי ההגירה האמריקניים לחדש את הוויזה של מישה.
בניסיונותיו הנואשים לחזור לניו יורק ולאהובתו טס מישה למדינת אבסורדיסטן השוכנת בין אירן לרוסיה, במטרה לרכוש דרכון בלגי מקונסול מושחת. אבל גם שם הוא מסתבך בתככים ובמלחמות של אחרים, על לא עוול בכפו. כי, על פי שטיינגרט, גבולות ניתן לחצות, משטרים ניתן להחליף, שיטות כלכליות ניתן לתחמן, אבל זהות אי אפשר לשנות. עלילת הסיפור נקטעת יום אחד לפני 11 בספטמבר 2001.
על המחבר:
גארי שטיינגרט נולד בלנינגרד בשנת 1972 לאבא שהיה מהנדס מצלמות ולאמא שהייתה מוזיקאית ומורה לפסנתר והיגר לארצות הברית בגיל 7. נכלל ברשימת העשור “עשרים הסופרים הטובים ביותר עד גיל ארבעים” של ניו יורקר, וברשימת “הסופרים הצעירים הטובים ביותר” של גרנטה. יצירותיו הופיעו בן השאר בניו יורקר ובאסקווייר. ספריו תורגמו לעשרים וארבע שפות.
כיום הוא גר בניו יורק ועובד כמרצה לכתיבה באוניברסיטת קולומביה ואוניברסיטת פרינסטון. בשנת 2010 יצא ספרו השלישי “סיפור אהבה אמיתי עצוב במיוחד” שהוא סאטירה קומית וביקורתית לעתיד הקרוב של ארצות הברית.
דעתי*:
““לו לפחות האמריקנים הפגיזו אותנו, אז אולי היינו מגיעים למשהו.” כך מתאר מר ננברגוב, אחד האנשים החזקים ביותר במדינה הספק-בדיונית אבסורדיסטן, את ההתנהלות הפרדוקסלית של העולם בשלהי המאה ה- 20 ותחילת המאה ה- 21. ננברגוב מפציץ את מדינתו בארטילריה כבדה כדי לממן את עסקיו לאחר שאזלו מצבורי הנפט בארצו ואין לו סיכוי להתחרות בשום תחום עם מדינות דוגמת סין והודו.
“אז אתה הורס מדינה בגלל שהיא לא מספיק תחרותית,” שואל אותו מישה ויינברג, גיבור הספר ובנו של אוליגרך רוסי – האיש ה 1238 בעושרו ברוסיה – “איזה מין סיבה זאת?”
“סיבה מצוינת, מישה. בימינו אם אין לך משאבי טבע אתה זקוק לסיוע אמריקני. אתה צריך את הבנק האירופי בשביל שיקום ופיתוח. אתה זקוק לקלוג, בראון ורוט.”
הסופר גארי שטיינגרט
וכך מגולל הספר ‘אבסורדיסטן’ את הסיאוב והדקדנטיות השולטים בעולם המודרני ומגולמים בגיבור, אוליגרך יהודי-רוסי, שמן (“147 קילו בשקילה אחרונה”) ונהנתן, ששאיפתו העיקרית היא להשיג ויזה לארה”ב, דבר שנמנע ממנו לאחר שאביו רוצח איש עסקים מאוקלהומה.
מחבר הספר גארי שטיינגרט מתאר בהומור וסרקזם את העולם הכאוטי שאנחנו חיים בו, כמעין גרסה מודרנית לאבסורדיות שתיאר ג’וזף הלר ב’מלכוד 22′, בתוספת אלמנטים פנטסטיים ושימוש נרחב במילים גסות ובתיאורי מין, שמזכירים את כתיבתו של צ’רלס בוקובסקי. בעולם הזה הכל סחיר, אפילו השואה, שגיבור הספר מנסה להשתמש בה כדי למשוך יהודים לאבסורדיסטן ע”י הקמת מוזיאון הנצחה. המוזיאון, בהתאם לרוח הקיטש הקפיטליסטית, יעוצב בצורת מצה שבורה לזכר הטרגדיה ובנוסף תוצג בו תערוכת “שואה לילדים” שתתאר את ההיסטוריה באמצעות אנימציית פלסטלינה ובובות דינוזאורים.
מדובר, אפוא, בספר ביקורתי ונוקב אך עם זאת מצחיק ומהנה לקריאה. הוא יוצא כעת מחדש לאחר שתורגם לעברית כבר ב-2007 וזו הזדמנות מצוינת לכל מי שפספס בזמן אמת, להתוודע ליצירה הזאת.
*פורסם במקור על ידי באתר גיבור תרבות
ציטוט נבחר:
“מדינה יכולה להצליח רק אם אפשר להשתמש בה בתור שם פרטי של ילד. רואנה ג’ונס. סומליה כהן. טימור ג’קסון. בוסניה לואיס-רייט. ואז יש לך מין רפובליקה אבסורדסבני. אין סיכוי”.
על הספר ברשת:
השאירו תגובה