ביקורת ספרים: לנינגרד/ אנה ריד

מאת | 2013-01-06T21:45:32+00:00 6 בינואר 2013|קטגוריות: עיון|Tags: , |0 תגובות

בקצרה (מתוך גב הספר):

לנינגרד הוא סיפורה של העיר שעליה הוטל המצור הקטלני ביותר בתולדות האנושות. במהלך 872 הימים – מספטמבר 1941 ועד לינואר 1944 – שבהם צרו כוחות גרמניה הנאצית על העיר, גוועו ברעב ובמחלות כ-750,000 מתושביה, פי 35 ממספר האזרחים שנהרגו בבליץ בלונדון, ופי ארבעה ממספרם של הנספים בהפצצות על נגסאקי והירושימה גם יחד.

הספר שוזר את העובדות ההיסטוריות של המצור בסיפורים אישיים שנאספו מראיונות ומיומנים של אנשים משני צדי המתרס, ומתאר במבט צלול ואנושי את הידרדרותה של עיר מודרנית לתוך טרגדיה: קריסתן של מערכות החשמל והמים באחד החורפים הקשים שידעה העיר מעודה; המחסור במזון שגרם לתושביה לאכול את חיות המחמד שלהם; המתים שנותרו מתגוללים ברחוב במקום שבו התמוטטו; התפוררותם של רגשות אנושיים וקשרי משפחה; אלימות, רצח ואפילו קניבליזם – ובאותו הזמן, כוח סבל בל יתואר, אומץ והקרבה עצמית.

בספר עונה ריד על שאלות רבות שנותרו ללא מענה שנים ארוכות, והתשובות עליהן התאפשרו רק לאחרונה עם חשיפתם של מסמכים שהוסתרו מעיני הציבור: באיזו מידה השפיעו השחיתות, ההעדפות המפלגתיות והחשש מתגובותיו הרצחניות של סטלין על יכולת ההישרדות של תושביה? האם היה אפשר להציל רבים יותר מתושבי העיר לו היו ההכנות למצור והפעולות שננקטו במהלכו יעילות יותר? עד כמה הייתה העיר קרובה לנפילה לידי האויב? האם חשש סטלין מתושבי העיר שהיו לדעתו עצמאיים ובעלי נטיות מערביות מדי? ומעל הכול, כיצד הצליחו תושבי העיר לשרוד בתנאים בלתי אנושיים של רעב קיצוני, קור בל יתואר, הפצצות כבדות ומגיפות קטלניות במשך כשנתיים וחצי?

 

על המחבר:

אנה ריד, ילידת 1965, היא עיתונאית וסופרת בריטית,  הכותבת בעיקר על ההיסטוריה של מזרח אירופה (פרסמה שלושה ספרים בנושא).

ריד גדלה בקיימברידג’ ולמדה בבית-ספר לבנות. היא למדה משפטים באוניברסיטת אוקספורד והיא בעלת תואר שני בכלכלה ובהיסטוריה של רוסיה מביה”ס ללימודי מזרח אירופה והעמים הסלאבים בקולג’ האוניברסיטאי של לונדון.

את מזרח אירופה “גילתה” לאחר שפוטרה מעבודתה בחופשות הלימודים כאו-פר בשבדיה,  אז הפליגה במעבורת לפולין,  שהיתה אז תחת הממשל הצבאי לאחר פעולות הממשלה למחיצת ההתנגדות של תנועת “סולידריות.

לאחר שעבדה כיועצת ועיתונאית לעניני עסקים, עברה ב-1993 להתגורר בקייב ,שם שמשה ככתבת האקונומיסט והדיילי טלגרף באוקראינה.  כיום היא מתגוררת במערב לונדון.

 

דעתי*:

המצור שהטילו הגרמנים על לנינגרד הוא לכאורה עוד אירוע זוועתי, אחד מיני רבים, שהתרחש בזמן מלחה”ע ה-2. אך מה שאירע בין כותלי העיר שנחשבה לאחת מבירות התרבות של אירופה, פורץ מתוך גבולות העובדות ההיסטוריות ומלמד אותנו על משמעותם של חיי אנוש ועל הפסגות והתהומות שההתנהגות האנושית יכולה להגיע אליהן.

הסופרת אנה ריד

זו הסיבה שהחוקרת והעיתונאית אנה ריד בחרה להתמקד דווקא באירוע הזה מתוך אינספור האירועים שקרו במלחמה, והיא עושה זאת ע”י שילוב בין דיווח כרונולוגי אודות ההתרחשויות בעיר בזמן המצור (תוך מתן רקע באשר למתרחש מחוצה לה), ובין עדויות מיומנים שכתבו תושבי העיר. עדויות אלה, מאפשרות לקורא לפגוש באנשים שמאחורי השורות הסטטיסטיות של כמויות המתים והשורדים, ודרכם להבין כיצד נראו חיי היומיום בלנינגרד תחת הרעב, הקור והתנאים הקשים.

הסיפור של לנינגרד תחת המצור לא פעם קשה מנשוא וכולל בין היתר רעב כרוני, מחלות, גופות שלא מובאות לקבורה ואף קניבליזם. בתנאים האלה, מתגלות תכונות והתנהגויות שהאדם הנורמטיבי לא חשב שהוא מסוגל להן. הקניבל, כך מסתבר, לא היה מפלצת אגדתית מפחידה; לרוב זו הייתה עקרת בית שחיפשה חלבון כדי להציל את משפחתה.

ריד, אם כן, מבקשת לתאר את החיים בלנינגרד הנצורה כהווייתם, ולא מנסה להכתיר את תושבי העיר כגיבורים מחד (כפי שניסו לעשות מנהיגים סובייטים לאחר המלחמה) או כחלאות אדם מאידך. היא מציגה את המורכבות של בני האדם, שבתנאיי הישרדות נאבקים בין ערכי המוסר והתרבות שעל ברכיהם חונכו ובין הטבע החייתי שזורם בעורקיהם ומניע אותם להלחם על קיומם בכל מחיר. ספרה הוא עדות מצמררת למורכבות הזאת והוא מומלץ לכל מי שמתעניין בבני אדם ובהתנהגות האנושית.

לא לבעלי קיבה רכה.

*פורסם במקור על ידי באתר גיבור תרבות

ציטוט נבחר:

“לפני המלחמה… התהדרו בני אדם באומץ לב, בנאמנות לעקרונות, ביושר… ההוריקן של המלחמה תלש מעליהם את הסחבות הללו: כעת כולם נהפכו למה שהם באמת, ולא מה שרצו להחשב לו.”

על הספר ברשת:

אנה ריד על הספר לנינגרד, יוטיוב

ירח טל, ערוץ המדע של בר אילן

גדי ראונר, הבלוג של גדי ראונר 

השאירו תגובה